שאלה בענייני אבלות.
אחותי נפטרה.
נאמר לי, שהבנים צריכים קדיש והאחים לא צריכים לומר קדיש, רק הבנים.
אני רוצה לדעת, אם יש סימוכין לכך ומה המקור,
והאם זה נכון?
האם תימנים לא נוהגים לומר בשלושים קדיש על מות אח, אם יש בן שיכול לומר קדיש?
 

בס"ד לק"י
שלום עליכם כבוד מו"ר שליט"א.
המנהג במושב מאז שהוקם הוא,
שאנשי המושב כל בית בתורו מכינים מממונם ובכליהם
אוכל מאפים ותבשילים כדי לזון את האבלים במשך כל ימי השבעה
בעיקר ארוחות בוקר וצהריים
ולעיתים גם מגישים לאבלים את האוכל בעת הסעודה.
מנהג זה נקרא בתימנית בלשון האנשים "קְצִי".
ישנו איש אחד ההממונה והאחראי על סדר התורנות
וחלוקת התורנות של ה"קְצִי"בין כל אנשי המושב.
השאלה היא: מה מה עושים ביום צום כעשירי בטבת או שאר צומות,

כמה פעמים ביום יש חיוב לאבל לקרוא קדיש על הוריו בשנת האבל, לאחר החודש הראשון?