תודה על תשובתך. גם לי צער.
לא אמרתי ואיני חושבת שפעולות של חמומי מוח מותרות או מועילות. ניתוח המצב שלי, קרי "השקפתי" אכן שונה.
לפני כעשר שנים, הייתי פעילה בארגון נשים שפנה לרבנים בקריה להביע התנגדות למצעד הגאווה המתוכנן (הראשון מסוגו).
מינה פנטון גם הייתה בקבוצה זו. לא מצאנו ולא היה רב אחד שהיה מוכן "לצאת מהארון".
המצעד קיבל רישיון והיום הפך לממסד משגשג. מי גרם לאנרכיה זו?
שוב, תודה רבה.
