חוק הגיור פוגע בשלימות ישראל ושלימות התורה

פורסם לראשונה בערוץ 7

בישיבה שהתקיימה השבוע בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים ציפי לבני ונפתלי בנט הוחלט לקדם את הרפורמה בגיור ולהביאה לממשלה כבר ביום ראשון.

הרפורמה תאפשר לרבני ערים להקים בתי דין לגיור במגבלות מסויימות. עם זאת, מאחר שישיבת הממשלה השבועית שתוכננה ליום ראשון בוטלה, ההצעה, לא תעלה להצבעה.

האם יש להחיל על יום שכזה את כללי התענית האחרים. דהיינו, קבלת התענית מבעוד יום, קריאת פרשת "ויחל" ועוד?

היש להבחין בין התעניות השונות, כמו יום הכיפורים או הצומות שתקנו חכמים עקב החורבן לבין תעניות יחידים?

עשרה מישראל שקבלו עליהם הצום מבעוד יום, האם יזכירו בתפילה "ביום צום התענית הזה" ומה יהיה סדר תפילת המנחה?

הרב רצון ערוסי מסביר קודם צידוק הדין המנהג שאין מעמידין מיטת האישה ברחוב ואפילו אשת חבר.

הרב הגאון רצון ערוסי שליט"א נשא דברים בניחום אבלים בבית משפחתו של דוד בר-קפרא הי"ד, שנרצח באכזריות על ידי שוהים בלתי חוקיים בעת שעבד בשדה חקלאי במושב פדיה.

רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות, הרב ד"ר רצון ערוסי, קורא להמוני בית ישראל שיעלו למירון להילולת הרשב"י, לזכור מה טפל ומה עיקר.

"בעוונותינו אנחנו רואים שבני אדם נטפלים לטפל ולא לעיקר, והופכים את העלייה לקברים לעיקר בה בשעה שהם ממשיכים בחייהם לעשות את כל הרע והרשע. הפולמוס הזה מתייחס בעיקר לל"ג בעומר, שאז באמת זיכרון אותו צדיק יכול לתרום תרומה גדולה, אך יש דברים מאוד לא יפים שנעשים באותו ערב", מסביר הרב ערוסי.

מהם הטעמים של אמירת "במה מדליקין" בערב שבת, האם רק בשביל להזכיר ולהתארגן מבעוד יום לקראת שבת?

האם בנסיבות אלו יש מקום לקדיש דרבנן שחייבים לאמרו רק לאחר דברי משנה ואגדה ולא לאחר פסוקים מן התנ"ך ("לכו נרננה")?

מה הסמכות של ציבור לשנות מנהגים בתואנות שנראות להם מוצדקות, ומי יטול אחריות על התוצאות של החלטות אלו?