גילוח בחול המועד

לכבוד מו"ר השלום והברכה,

א. בהקדמתו לרי"ף על חולין כתב מארי שישנם דברים שהמסורת שלנו קדומה מאוד שלא כדעת רבנו הרמב"ם, בדברים אלה, האם עלינו לנהוג למעשה ע"פ רבנו או ע"פ מנהגנו הקדום? האם יש הבדל בין ענייני הלכה או מנהג? לקולא או לחומרא? מה הכללים בזה?

ב. מארי מונה שם מספר דוגמאות אך בסוף דבריו כתב שאין כאן המקום להאריך ואת היתר כתב בספר "מנהגנו". האם מארי הוציא ספרו זה לאור? כיצד ניתן לדעת מה הם שאר הדברים? האם יש ביד מישהו את כתב היד של חיבור זה?

ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים

הרמבם כותב:

הַדָּשׁ כִּגְרוֹגֶרֶת חַיָּב וְאֵין דִּישָׁה אֶלָּא בְּגִדּוּלֵי קַרְקַע. וְהַמְפָרֵק הֲרֵי הִיא תּוֹלֶדֶת הַדָּשׁ וְחַיָּב וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַחוֹלֵב אֶת הַבְּהֵמָה חַיָּב מִשּׁוּם מְפָרֵק וְכֵן הַחוֹבֵל בְּחַי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹר חַיָּב מִשּׁוּם מְפָרֵק. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ לַדָּם שֶׁיֵּצֵא מִן הַחַבּוּרָה. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק בִּלְבַד פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל. וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּהְיֶה בַּדָּם אוֹ בַּחָלָב שֶׁהוֹצִיא כִּגְרוֹגֶרֶת:

כיצד רבינו יסביר את דברי הגמרא במס' הוריות (יג :) "ת'ר חמשה דברים משכחים את הלימוד, האוכל ממה שאוכל עכבר, וממה שאכל חתול, והאוכל לב של בהמה, והרגיל בזיתים, והשותה מים של שיורי רחצה, והרוחץ רגליו זו על גב זו, ויש אומרים אף המניח כליו תחת מראשותיו"
1. האם אלו הנהגות שהאמוראים הורו בעבר בכדי שישמרו אנשים על היגיינה?
2. כיצד "הנחת כלים תחת הראש" גורמת לשכחה?