חשש שעטנז בקנייה באינטרנט
אם אני מזמין בד מאתר אינטרנט שבתיאור כתוב שזה עשוי מ100% צמר, אפשר לסמוך על זה?
האם יש הבדל אם מדובר באתר של נכרים או יהודים לעניין נאמנותם על מה שכתוב או שניתן לסמוך על החובה המסחרית שלהם לספק נתונים נכונים?
הכיתוב 100% צמר אינו שולל אפשרות שחוטי התפירה עשויים פשתן.
לכן אין כאן עניין לנאמנות, וממילא אין הבדל בין גוי ליהודי.
בפועל, השימוש בחוטי פשתן נמצא באחוזים נמוכים מכלל הבגדים.
על כן מעיקר הדין אין לחשוש לכך.
והרוצה להחמיר ולחשוש למיעוט, לוקח את הבגד למעבדה לבדיקת שעטנז.
תכנים לקריאה נוספת
בעניין ברכת בלבנה
לק"י
שלום לכבוד הרב
2 שאלות בעניין ברכת הלבנה.
1) האם ניתן לברך את ברכת הלבנה עוד כשיש קצת אור יום או שמא צריך לחכות לזמן של חושך ממשי ( האם מותר לפני השקיעה בכלל, כי בד"כ בתחילת החודש הלבנה ממש סמוכה לשמש)?
2) האם הרואה את הלבנה בחידושה בשבת יכול לברך ברכת הלבנה בערב שבת או שצריך לחכות עד לצאת השבת? (כאשר לא בטוח שיראה אותה בצאת השבת!)
האם מותר לעשות מסאז' בשבת?
מהם הגדרים של פעילות גופנית הנחשבים כ"עובדין דחול"?
האם יש לחוש משום איסור ממרח או משום רפואה?
היש הבדל בין פעילות קלילה לבין מסאז' "מפרק עצמות" בעוצמה המביאה לידי הרגשת רפיון?
האם איסור הנאה כולל גם פעולת הרחה?
פרי עורלה האסור בהנאה - האם מותר להריח הפרי?
האם ברמה עקרונית ישנו גדר הנאה או מעילה בקול , מראה וריח?
מדוע שלשלו את בעלי המקצוע לתחזוקת קודש הקודשים באופן שלא יזונו עיניהם מן הקודש, אם אין מעילה במראה?
מהם ההבדלים בנושאים אלה בין הקדש לבין הקודש?
חבל המסורת בהקדמה של רבינו למשנה תורה
כבודו.
בהקמדה שלרמב״ם למשנה תורה צוין כי, ״ ודויד קיבל משמואל ובית דינו. ואחייה השילוני, מיוצאי מצריים היה ולוי היה, ושמע ממשה, והיה קטן בימי משה; והוא קיבל מדויד ובית דינו״
הדבר מעלה שאלות רבותה, אך מטריד אותי אחת יסודית:
מה כוונת המשורר פה? שאחייה היה כבן 400 שנה? או ששושלת אחייה קיבל מדויד?
בעבודת המלך מובאות הערות על מעמדו שלאחייה אך לא מצאתי התייחסות לגילו.
תודה רבה
ותיקין בערבית
שלום לכבוד הרב. שאלותי הם: א. האם נכון להבין ע"פ פשט הרמב"ם בהל' ק. שמע ,שאם הגיע זמנה בשחר או בערב ועדיין אין בנמצא מניין ,יברך ויקראנה? ב. האם נוכל להגדיר ע"פ המושג הרווח היום, את מי שמקפיד לומר את ק. שמע בתחילת זמנה בערב או המתפלל ערבית בתחילת זמנה ,כתפילת ותיקין? ג. לגבי המילה "מצוה" שכותב רבינו בעניין הזכרת יציאת מצרים בלילות, כיצד ניתן להבינה? האם מצווה זו דרבנן? האם ניתן לקיימה בעלמא , כגון להזכיר יציאת מצרים בסתם סיפור ותתוסף לו עוד מצוה? בתודה ובברכה
המאכילים אנשים המוגבלים בשתי ידיהם, מי מהם חייב בנטילת ידים האוכל או המאכיל?
מדוע האוכל ע"י מאכיל חייב בנטילה אם אינו מוגבל למרות שהאוכל עם כפפות אינו צריך נטילת ידים לפי הרמב"ם?
האם הגזירה של חכמים על נטילת ידים חלה גם על אדם נטול ידים או ששתי ידיו אינן מתפקדות?
המברך "על נטילת ידים" במקרה של הגבלה בשתי ידים, האם יחשב לברכה לבטלה?
דיני משקים מגולים
מקורות: גמרא, ע"ז, ל, א-ב רבינו, הל' רוצח ושמירת נפש