האם מותר לעשות מחיצת עראי בשבת למרות שהיא גורמת להכשר הלכתי שלא היה קיים בלעדי המחיצה ?
היש הבדלים בין דיני אוהל עראי בשבת לבין דיני מחיצת עראי בשבת?
באלו נסיבות לשיטת הרמב"ם נתיר לעשות מחיצת עראי בשבת ובאלו נסיבות נאסור זאת?
לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב!
בלמדי הלכות חלה ברמב"ם נתקשיתי להבין מדוע אין מפרישים חלה מה"לחוח". שאלתי את אימי והיא העידה שלא ראתה מעולם שמפרישים חלה מעיסה המיועדת ללחוח.
והרי אין לפטור משום שנעשה במחבת, שהרי אף מעשה מחבת ומרחשת חייב בחלה (ביכורים ו,יב). וראיתי שהרב שלמה צדוק בפירושו לרמב"ם כתב שהלחוח פטור משום שעיסתו רכה מאוד, אך לא ראיתי שהרמב"ם חילק בין סוגי העיסות, ולכאורה אף שבלילתה רכה מאוד חייבת בחלה. וכן משמע מהדרך אמונה לגר"ח קנייבסקי בפרק ח סוף ס"ק כה, שאם היא עיסה רכה כמים יפריש אחר שתיאפה.
ותשובתו מהרה תצמח
שני תנאים מצטברים כדי לחייב בחלה: א. עיסה, ראשית עריסותיכם. ועיסה דלילה כמשקה, של הלחוח, אינה עיסה. ב. מאפה ולא בישול, והלחוח, אף שסופו מאפה, הוא נעשה בדרך של בישול. ולכן אין הפרשת חלה מהלחוח.
היש הבדלים בין דיני אוהל עראי בשבת לבין דיני מחיצת עראי בשבת?
באלו נסיבות לשיטת הרמב"ם נתיר לעשות מחיצת עראי בשבת ובאלו נסיבות נאסור זאת?
יורנו רבנו,
אדם מבוגר דתי בגיל העמידה אשר ניגש לעו"ד דתי במטרה לכתוב צוואה.
והעו"ד שם לב שהלקוח מבקש לנשל אחד מבניו מהירושה ולעבור על מצוות ירושה.
האם חובה עליו להאיר את עיניו ולומר לו שעדיף לו לתת בתורת מתנה ע"מ לעקוף את האיסור?
ובמקרה שהעו"ד מכיר את המשפחה ואת הנפשות הפועלות ויודע שמהלך כזה אשר מוסתר מעיני כולם יגרום בעתיד נזקים משפחתיים כבדים וכואבים מאוד מאוד,
גם לנפטר בעולם האמת וגם ליורשים בעולם הדמיון.
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו.
כיום אני בן 16 ולפני 3 שנים חזרתי בתשובה, אבל אני עדין חי בבית הורי אף על פי שהורי מקבלים אותי איך שאני[ודרך אגב מאוד אוהבים את שיטתו ודרכו של הרב דבר שמאוד מקרב אותם] איך עלי להתנהג עימם כשהם עדין מחללי שבת בפרהסיא בנוגע לאוכל שהם מכינים, טלוויזיה שפתוחה בשבת, לימוד התורה שלי שהם אומרים שזה לוקח לי המון מהזמן ועוד מספר דברים אשר מקשים על חיים דתיים וחילונים בבית אחד.
תודה רבה ויהי רצון שה' יברך אותך ואת כל מפעלך הנפלא בכל ברכות התורה.אכי"ר.
שלום,
יש לי נשירה בשיער והדבר מפריע לי ביותר. לצערי, איני מתאים להשתלה, ואולם אמרו לי שיש אפשרות לקעקע על הקרקפת צבע שחור כדי שלא יראו את הקרקפת (בגלל החוסר בשיער ודלילותו רואים את הלבן בקרקפת).
הקעקוע אינו נצחי, אלא אחרי כמה שנים הוא דוהה ונעלם, ויש לעשות שוב את התהליך מחדש.
האם הדבר מותר?
שער האשה שנפטרה, האם מותר להשתמש בו או שההיתר מוגבל רק לפאה נכרית בתנאים מסויימים?
האם מותר להשליך פריטי לבוש וכלים לקבר כביטוי לכאב העצום על פטירת היקיר או שיש בזה איסור "בל תשחית"?
האם מותר להשתמש בנעלי הנפטר או שזה רק בתנאי שהם לא היו על רגליו בשעת פטירתו?
כתוב שאסור לקרות כנגד בית הכסא, אם הדלת פתוחה.
שאלתי היא, האם מותר לומר דברי תורה כשהולכים בחצר,וכנגדי יש חלון של בית הכסא, חצי פתוח (יש לו ציר שהוא חצי פתוח, כמקובל בחלון בית הכסא)?
אשתי לומדת פעם בשבוע בחברותא פרשת שבוע עם אשה חילונית.
לעתים הן לומדות על איסורים שונים מדאורייתא והעונש עליהם (כמו חילול שבת וכד׳).
מכיוון שהאשה ממשיכה באורח החיים החילוני שלה, האם בכך שאשתי לומדת איתה היא לא הופכת אותה משוגגת למזידה?
למרות ההסתייגויות מתופעת החד-הוריות המתפשטת והולכת לצערינו גם במגזר הדתי, כיצד פסק אחד מגדולי ישראל הרב משה פיינשטיין זצ"ל כשנשאל בנושא זה.
האם ניתן להגדיר פעולה זו כבניית אוהל קבוע האסורה או כפעולת המשכה של אוהל עראי המותרת בשבת?
היש לחשוש בנסיבות אלו לאיסור דאורייתא משום "מכה בפטיש" שכן הוא לכאורה מכשיר את המטריה ליעודים שלה?
היש הבדל בדין המטריה המיטלטלת לבין הדין של המטריה / שמשיה הקבועה בחצר או הצמודה לעגלת התינוק?
שלום כבוד הרב,
1. האם מי שנמצא בסביבת גויים מותר לו לבשל או לאפות בתנור משותף (עם כלים נפרדים כמובן)?
2. גוי שבישל דבר מותר בכלי כשר, הכלי צריך הגעלה? (והאם מותר לכתחילה לתת לו לבשל דבר מותר בכלי שלי, שכמובן יש כאן את השיקול שייפגע וכדומה)
3. כמה מים מותר להוסיף על מיץ ענבים (לא מבושל) כדי שיהיה כשר לקידוש או להבדלה - אם בכלל?
ידוע לך מה דעת הרב קאפח זצ"ל על תנ"ך כתר ירושלים, האם הוא סמך עליו להעתיק ממנו ס"ת?
אבקש מאוד שהשאלות יהיו לפי הרמב"ם (ולא לפי השו"ע אם הוא שונה)
יישר כח!
כיצד הסומא יוצא ידי חובת מצוות קריאת ההגדה שהינה מדאורייתא?
מדוע לא קבעו חכמים ברכה על קריאת ההגדה כפי שקבעו על מקרא מגילה?
האם קריאת ההלל היא מדין המנון של הלל או מדין אמירת שירה?