ישעיהו ליבוביץ- הגות יהודית

לכבוד הרב ישנה סתירה ברמב"ם. במקום אחד - לא זוכר איזה - הרמב"ם כתב בפירוש שכל העניין של כישוף/אוב וידעוני זה שקר וכזב ואין בזה ממש. ואילו בהלכות יסודי התורה בפרקים של דיני נביא, הרמב"ם מזכיר אפשרות שאדם יכול לעשות מופת בכישוף. וכן הרמב"ם טוען שלא האמינו במשה רבינו בגלל האותות, והמאמין רק בגלל האותות יש בו דופי כי אותות אפשר לעשות גם בלט וכישוף. כיצד מיישבים את הסתירה?

שלום רב לרב
אנחנו משתמשים בבטוי "כביכול", כדי להדגיש, שאין כוונתנו ממש לנאמר בהמשך.
אם כך מדובר בסיטואציה מוזרה,
שכן אנחנו מצהירים מראש, כי אין בדברנו משהו ממשי.
כיצד עלינו להבין את העניין.
בברכה
חיים אסנאפי

שלום הרב.
אני מתעמק (מנסה) כבר מספר שנים בהגותו של הרמב"ם.
ישנם מספר שאלות שאיני מצליח למצוא התשובות עליהן ואודה לרב באם יפנה אותי לספר הנכון או מקור בו אוכל לקבל תשובות מעמיקות לשאלותיי.
שאלותיי:
1. יחסו של הרמב"ם להשארות הנפש/השכלים לעולם הבא - משמעות.
2. יחסו של הרמב"ם לשכר ועונש - מעבר ל"אני מאמין" שלע"ד וודאי בפשט אינו משקף את אמונתו. במיוחד לאור הדוגמא אותה מביא הרמב"ם בחלק ג' של מו"נ בפרק כ"ח - מה שאנחנו מאמינים רק "לצורך תקינות המצבים המדיניים".

שלום וברכה
למה רב אשי כתב בגמרא את הדעות שלא נפסק הלכה כמותן?הרי הגמרא היא ספר הלכתי.
תודה רבה