כשרות הערבה
שלום
1.ערבה עם עלה אחד בלבד מה הדין
2.האם יש חילוק בין יום ראשון של חג לשאר הימים
3. ואם אין לו רק ערבה כזאת
4.נתעוררתי לשאלה זאת כי ראיתי בעלון מפורסם בו
נכתב שזה כשר מצד הדין וקצת תמהתי על זה התשובה
הנאמרה שם
כתב שושנת המלך בשם מהרי"ץ, על שו"ע, או"ח, תרמז, אות ב, "ומה שהכשירו עלה אחד כבד אחד, היינו גבי חיבוט ערבה דוקא".
אך עיין בטור, או"ח, תרמז, שהרי לשיטת הראשונים שמכשירים ערבה כנ"ל אפילו למצוות לולב.
תכנים לקריאה נוספת
לולב קנרי, האם יש לפסלו בגלל חוסר הדמיון המלא שלו לדקל המצוי?
היש לדונו לפסול כמו האתרוג המורכב או ההדס השוטה. דהיינו, לולב זה יחשב כאינו מינו של הלולב מן התורה?
'כפות תמרים' שנאמרו בתורה, האם כולל אף לולב שפירותיו אינם ראויים לאכילה או כל מאפיין שאינו תואם הדקל המצוי?
היש להתחשב, לצורך קביעת כשרותו של לולב שכזה, בידיעות המדעיות לגבי סוגי הזנים השונים של הדקלים?
היו כפפות לידיו, האם רשאי ליטול הלולב? האם כסופר סת"ם רשאי לכתוב?
מה נכלל בגדר חציצה בנטילת ד' המינים באופן שהנוטל אותם לא יוצא ידי חובתו?
נטל הלולב כשהוא נתון בנרתיקו או האתרוג כשהוא נתון בקופסה אף שהיא מהודרת, האם יצא ידי חובה?
באלו נסיבות לבישת כפפות תעכב המצוה, האם גם נטילת ד' המינים באזורים קרים ומושלגים?
מי שנטל הלולב מביתו לבית הכנסת, האם רשאי לברך עליו בעת המיועד בתפילה?
הלכה פסוקה: "מדאגבהיה נפק ביה". כיצד, א"כ, יטול הלולב מביתו ע"מ שלא יכשל באיסור ברכה לבטלה בבית הכנסת?
מה מעמדה של המטלית החופה בד"כ את הלולב, האם נחשבת כנטילת הלולב בכלי ואינו יוצא י"ח כשהיא כרוכה עליו?
אילו מסרים לבית היהודי משדרים לנו חכמי ישראל באמצעות ההלכות הקשורות בתחזוקת הלולב בימי חג הסוכות?
ארבעה מינים: יבש/הדר
בהלכות לולב ח:א כותב רבנו שא' מד' מינים "שהיה אחד מהן יבש...הרי זה פסול". ואף על פי שבתורה נאמרה הדר רק לגבי האתרוג, כתב רבנו בפירושו למשנה סוכה ג:א "ובא בקבלה שכולם צריכים הדר, ולפיכך נפסל לולב יבש לפי שאין לו הדר."
א. מהיכן יודע רבנו שדבר זה נתפרש בקבלה? בדקתי ולא מצאתי מקור לזה באף מדרש הלכה, אלא רק בתלמוד ושם מופיע הדבר תוך מחלוקת עם רבי יהודה שלא מצריך הדר. (ומצאתי שאולי נרמז לזאת ההלכה בתרגום יונתן ובתרגום השבעים, האם זה מספיק לומר שדבר זה קבלה מאחר שבאה בתרגומים הישנים שהם כמו סוג של מדרש?)