ברכו את ה', לפני עלינו לשבח

לכבוד מו"ר הרב הגאון רצון ערוסי יצ"ו. ב"ה, יסדנו בית כנסת באחת השכונות החדשות בירושלם עיה"ק, ואנו מתפללים לפי נוסח אבותינו קרוב מאוד לנוסח שבו התפללתי אצל מו"ר ועט"ר מארי יוסף קאפח זלה"ה, כל הציבור קיבל את הנוסח והכל מתנהל על מי מנוחות ב"ה. ולשאלתי. וועד בית הכנסת החליט לרכוש במימון הציבור ריהוט לביה"כ, ז"א כסאות, וקבע שסדר הישיבה יהיה שורות שורות לכוון ההיכל ולא כפי שנהגו אבותינו לשבת מסביב וצמוד לקיר, כשנודע לחלק מהציבור על סדר הישיבה שקבע וועד ביה"כ, היתה התנגדות ורוצים להמשיך ולשבת מסביב כפי שקיים היום. יורנו רבנו כיצד לנהוג?
תודה.

האם מותר לשמאלי להניח תפילין של ימנים?

שלום לכבוד הרב,

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
1. האם מותר להניח תפילין מעלות השחר ממש או שיש צורך לחכות לפי זמן הנחת התפילין שמופיע בלוח שהוא בערך כשעה לאחר מכן?
2. אם הנחתי תפילין לפני הזמן שמופיע בלוח האם אני יוצא ידי חובת הרכה?
3. האם אני יכול להניח תפילין בלי ברכה מעלות השחר וכאשר מגיע הזמן שכתוב בלוח להוריד רק את הכריכות סביב האצבע ולברך על התפילין? בברכה שנשמע ונתבשר בשורות טובות, אמן.

לק"י כבוד הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו, ועוד נודה למרי אם יפסוק לנו, מה הדין במי שעשה ציצית, ועשה באחת מן הפתילות בשתים מן החוליות ארבע כריכות במקום שלוש, האם יש לו לפרום כל הפתילה (שכבר סיים אותה) או לא. וחבר רצה לומר שאין צריך והביא ראיה ממה שכתב רבנו, שאם עשה ציצית בלא תכלת אלא מן הלבן בלבד, אין צריך להפריד בין החוליות אלא יכול לכרוך את הלבן ברצף, הא חזינן שאין קפידא איך שיהיו הכריכות בלבן. יורנו המורה ושככמ"ה. אליה כלף

האם יז לקבוע מזוזה בכניסה או ביציאה למרפסת (אם בכלל)? כנ"ל במרפסת שירות היוצאת מהמטבח?

שלום לכבוד הרב בקריאת ספר תורה בשמחת תורה, הקורא קרא את הפסוק ”ויהושע בן נון מלא רוח חכמה" בהברה ובמנגינה תימנית כך: ויהושע בנון מלא רוחכמה. האם קריאה כזו היא טובה? האם צריכה להיות הפרדה מוחלטת בין המלים האלה? האם צריך להחזיר אותו?
תודה רבה ושלום.

לק"י שלום לרב אני אמור לקבל דירה חדשה מקבלן וכבר חתמתי חוזה להשכרתה האם אני מחוייב לשים מזוזות בדירה או שזה חובת הדייר?
תודה

יש מנהג בציצית שאם החוטים ארוכים אסור לגזור אותם בברזל משום ש"לא תניף עליו ברזל" מותר לגזור עם כלי אחר (למשל מספריים מפלסטיק או סכין חד פעמית)?

האם מותר לתימני לעלות ולברך בספר תורה שאינו תימני?

לכבוד הרב
הנני תושב באחד המושבים בהרי יהודה שהוקם בשנות החמישים כשהוקם המושב התפללו המייסדים במשך מספר שנים [אוליי עשר ] באחד מבתי הערבים שנותרו עד למעבר למבנה חדש
באופן עקרוני אני סבור שאסור שישארו בתים מתקופה
שלפני הקמת המדינה שזה מנציח את השנאה של הערבים . כבר נתקלתי בערבי שמכיר היטב את מקום מגורי
בנוסף הבית הערבי מט ליפול וסיכן את מי שניכנס
אציין שבמשך שנים רבות נמנעו בשל קדושתו של הבית להחליט אף על פי שכל הבתים הערבים נהרסו
אך לשמחתי היה מי שהחליט בועד המושב להרוס ולהקים גן ילדים
האם היה נכון להרוס את בית הכנסת גם בגלל ההיסטוריה שלו או שסיכן את הנכנסים