כב' הרב שלום רב.

תודה על תשובתך בעניין שאלתי על אדם שמאמין בקיומם של שדים, אך אינו פונה אליהם כלל. הרב השיב כי "לפי רבינו, המאמין בשדים ואינו עובדם, אינו כעובד ע"ז אלא מאמין בהבל".
תשובה זו מספקת אותי בהחלט שכן הרמב"ם כותב על כיוצא בזה בהלכות עבודה זרה פרק י"א בסופו: "כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת... אינו אלא מן הסכלים ומחוסרי הדעת, ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלמה". הרי לנו מפורש שאין הוא נחשב לעובד עבודה זרה, אלא שהוא סכל.

אולם ישנו אדם שכתב שלפי רבנו עצם האמונה בקיומם של שדים היא היא עבודה זרה, וראייתו מדברי הרמב"ם בפרק ב' שם: "כל המודה בעבודה זרה שהיא אמת, אף על פי שלא עבדה , הרי זה מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא". הסברתי לו שאין דברי הרמב"ם מכוונים לאדם שחושב שהשדים הם יצורים קיימים, אלא מדובר באדם שמודה שיש אמת בעבודת השדים (כלומר, מודה שיש אמת בפנייה אל השדים שיעזרו לו וכיוצא בזה מן העבודות), על זה אמר הרמב"ם שהוא מחרף ומגדף, וכמו שמדגיש הרמב"ם "כל המודה בעבודה זרה שהיא (העבודה, ולא עצם קיומם של שדים) אמת... הרי זה מחרף ומגדף וכו'"
והנה על אף שהסברתי לו הרבה את הרמב"ם, הוא לא קיבל כלל את הסברי, ואף האשימני וחירפני וגידפני על הסברי זה. לכן אני שואל את הרב, האם ההסבר שלי בדעת הרמב"ם נכון?