האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות בממתקים שאינם חלק מסעודה?
האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות במיני מתיקה ודברים שאינם נאכלים בסעודה?
שלום רב
האם אדם שנוכח בקריאת המגילה ופספס מילה ולדוגמא: ילד לידו הרעיש ברעשן, האם יצא ידי חובה?
אני שואל כי ידוע לי שמי שלא מבין עברית יכול לצאת מלכתחילה מבלי להבין.
שיקרא את אותה מילה במיידי, מהמגילה שלו, או יאמרנה בעל פה ויתחבר מיד עם הש"ץ, אבל יקרא ברצף את אותה מלה והמלים שלאחריה, עד שידביק את הש"ץ.
האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות במיני מתיקה ודברים שאינם נאכלים בסעודה?
ממאחר שהשנה כולם קוראים ביום ששי את המגילה.
מה לגבי עניין קריאה בתורה וסעודה?
והאם מי שנמצא בירושלים בליל ארבעה עשר נחשב ירושלמי או שזה לא משנה איפה יהיה?
כבוד הרב:
1. האם מותר לערוך ריקוד במעגלים בבית המדרש כמובן בשירה חסידית?
2. לעיתים אנו רואים בסיפרי הלכה צדדים של עשיית הלכה מסוימת ועדיפויות. גם לי נתעוררה שאלה כזו ביום של תענית אסתר: מה עדיף? להתפלל שחרית באותו יום של התענית במניין ולא לצום, או לצום ולא להתפלל במניין? (במילים אחרות האם תענית אסתר מעקבת תפילה במניין)
3. אדם שמתכווין להתחיל ללמוד משניות, כמה משניות כדאי שיקרא כל יום? עם איזה פירוש? לפי הסדר(ברכות...)? וכן באיזה מסכת בגמרא כדאי להתחיל ללמוד?
אבלים שחל היום השביעי בפורים, רוצים לארגן תפילה בבית האבלים מנחה של תענית אסתר, ערבית וקריאת מגילה ולאחר מכן סעודה.
1. מה הפירוש המדויק "אסתר קרקע עולם היתה"? קשה לי קצת להבין איך יכול להיות... (הלא אף באונס אמרו תחילה באונס וסוף ברצון) האם הכוונה רק לאסתר? או גם נשים אחרות יכולות להיות כך? ראיתי שיש דיון ברמב"ם הל' יסודי התורה בקשר לקידוש ה' וחילולו בנושא זה שנושאי כליו של הרמב"ם הביאו כלל זה. מה דעת מארי יוסף בנושא? והאם דעתך שונה?
2. התחתנתי לפני שלשה שבועות, והשבוע למדתי כי ישנה בעיה לפי הרמב"ם לברך שבע ברכות (לבטלה?) כי אין ייחוד גמור בדירה שבה יגורו בני הזוג אלא כהשכרת מקום באולם, והאם אין זה כאכסנאי שאסור לבעול ואז אין האשה ראויה להיבעל ואין נישואין?
שלום לרב
חייל שמגיע למשפחתו בירושלים בשבת וביום ראשון בבוקר חוזר לצבא. מתי חלים עליו דיני הפורים, ביום ראשון או שני? אם אפשר להסביר את התשובה.
תודה רבה.
לכבוד מו"ר שליט"א
בפ"ב מהל' מגלה וחנוכה ה"ז הביא מארי מחלוקת המ"מ והלב"מ בדין הקורא את המגלה קריאה משובשת שיצא ידי חובה שלמ"מ היינו דוקא אם לא שינה את העניין, ולבה"ר בכל גוונא אין מדקדקין בטעיות ואין חילוק בטעיות.
א. מה הוא הפירוש הנכון בדברי רבנו?
ב. האם שמעתם ממארי זלה"ה הוראה בענין?
ג. כיצד יש לנהוג הלכה למעשה?
ילמדנו רבנו כי למימיו הטהורים אנו צמאים.
לק"י י' אדר תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) כשהרמב"ם אומר "ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות" האם הוא מחוייב לשתות יין שראוי לנסך על גבי המזבח או אפלו יין שפסול לנסך ע"ג המזבח שברכתו שהכל מספיק?
ב) שלחתי לכבוד הרב כמה שאלות אשתקד ותשע"ג באתר נצח, האם כבודו קיבלם?
בכ"ר
שמעיה אפל
מורנו ורבנו הנכבד שליט"א יש עמותות שכרגע מפרסמות לתרום להם והם יתנו מתנות לאביונים ביום פורים וכך המצווה תחשב לתורמים כאילו נתנו ביום פורים. האם שיטה זו טובה לנו?
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
במאגר השו"ת של הרב מצאתי שאלה (משנת תשסה = יש 'פורים משולש') בזה הלשון: אני לומד בירושלים ואני רוצה להגיע לבית הורי (מחוץ לי -ם) ביום חמישי לקרוא את המגילה ולהשאר לסעודה ביום שישי ואז לחזור במוצ"ש לירושלים (לישיבה) ע"מ להשתתף במסיבת פורים ובסעודה אשר תיערך ביום ראשון. האם ישנה בעיה הלכתית בנשא? (עכ"ל השאלה) תשובת הרב היתה:
א. כולם קוראים את המגילה ביום שישי.
ב. אדם שנמצא בליל י"ד מחוץ לי -ם נחשב פרוז, וחובותיו יעשה ביום שישי.