כי יהודי תימן נהגו שכל יהודי יכול לשמש ש"ץ. ונהגו תור לפי סדר ישיבת המתפללים, ולא רצו לפגוע בהנהגה זו גם כשיש אבל שרוצה להיות ש"ץ, בתוך שנתו על אביו או על אמו, ולכן נתנו לאבל את סדר היום.