מי רשאי ומוסמך, עפ"י משנת הרמב"ם, להתקין בימינו יום טוב?

שאל השואל, האם חכמי דורנו לפי משנתו של הרמב"ם יכולים רשעים או מוסמחים להתקין יום טוב לדורנו או לא? והתשובה היא שלילית ואין זה קשור לחלוטין להשקפת עולם זו או אחרת אלא לחוקתיות שיש לעניין תקנות אלו. כבר בעבר, כשדמנו בעניין אמירת ההלל ביום העצמאות והבאנו את השיטות השונות. הללו השוללים הללו המחייבים לומר הלל שלם ובברכה הללו אשר אומרים לומר הלל בדילוג. אמרנו שבעוד שבתוך שלוש הדעות הללו יש ואולי משתרבת ההשקפה של המורה הוראה לעניין המדינה, היחס למדינה ולעניין הוראת ההלכה אם לומר הלל בכלל או הל שלם בברכה או בדילוג. הרי לעניין משנתו של הרמב"ם הואיל והיא תשתיטית, היא חוקתית היא לא קשורה להשקבת עולם זו האחרת. אמרנו אז שהמדייק בהלכות מגילה וחנוכה בדברי רבנו יראה שהסמכות להורות על אמירת הלל היא נתונה לסנהדרין ואנשי כנסת הגדולה שמגובים בנביאים בנביאי ישראל. שאם לו כן אין להם סמכות וכך אנו אומרים ביחס לקביעת יום טוב לכלל ישראל רק סנהדרין הם המוסמחים לקבוע יום טוב לכלל ישראל הליבה וזה לא כל קשר עם יחס למדינה ולמציאות הדתית או הלא דתית ב אומנם השואל ישאל ויאמר מדוע אנחנו אומרים שזוהי השקפה זוהי שיטתו של רבנו הרי רבנו שלא כמו הרבה מן הפוסקים אמר בהקדמותו למשני תורה שיש לבט דינים של אחר התלמוד שעליבה דשיטתו אין להם מעמד של סנהדרין, אלא בתי דין של יחידים. יש להם סמכות לתקן תקנות לבני קהילתם. יש להם סמכות להנהיג מנהגים לבני תקנתם, לבני קהילותיהם. יש להם סמכויות לגזור גזרות לבני קהילותיהם. והעיל ורבנו לפי השקפת עולמו ההלכתית. יש סמכות לבית הדינים של אחר התלמוד. לגזור גזרות, להנהיג מנהגות, לתקן תקנות. מדוע אנו אומרים שלפי רבנו אין לחכמי דורנו סמכות לקבוע יום טוב לבני דורנו. והתשובה באמת אנחנו צריכים קודם כל להבדיל בין תקנה שכוחה יפה רק לבני קהילה ובין תקנה שכוח חי יפה לכלל ישראל. ככל רק סנהדרין שהם בית דין של כלל ישראל, תקנותיו מחייבות את כל בית ישראל. אבל בית דין שאיננו של כלל ישראל, הוא נקרא בית דין של יחידים. ואין תקנותיו מחייבות את כל בית ישראל, אלא למי שאותו בית דין מקובל עליו או הוא הבית דין שלו. אז ככל צריכים אנחנו לדעת שתקנות שפניהן אל כלל ישראל זה צריך להות רק סנהדרין עלדה הרמב"ם. לא בית דין של יחידים. נשאל את השאלה הרי הללו אשר מכירים בתוקף ההלכתי של יום טוב, של יום העצמאות כיום מעין יום טוב ולא רק לעניין אמירת הל הם שואבים את כוחם ממערם על אשכר שאומר שאם ציבור הרע לו נס הצלה יכול הוא להנהיג לעצמו יום טוב באמת הרמבם אילו היה נשאל שאלה כזו כמו שמרמלשקר נשאל ספק גדול מאוד מאוד אם היה מסכים להוראה כזו כמו של מרמלשקר אלא היה בא ואומר שאותו ציבור שנעשה לו נס גדול יוועד לעצרת של תפילות והודעות לשם אבל לא מתכון של יום טוב כיום טוב כי לעשות מתכונים כמו המתכונים של התורה זה אין לאף בית דין סמכות חוץ מבית דין הגדול של כל ישראל וכדי להבין את הדברים האלה עלינו להבחין בין תקנה לענייני ממונות שאז ההסכמה החברתית והקילתית היא נותנת את הסמכות לתקן תקנה ואז יש תוקף לתקנה הקהילתית ובין תקנה של קום ועשה בהנהגה דתית עלינו להבחין בין גזירה שהיא להפריש מאיסור קבלת איסור עלינו בדבר המותר כדי שלא נגיע לא נגלוש לדבר האסור מהתורה שבית דין קהילתי יכול לעשות זאת לא שונה מאשר בני אדם נותרים נדרים ומפרשים את עצמם בדברים המותרים כדי שלא יגשו לדברים האסורים כמו לבוא ולתקן תקנה בכל ועשה של הנהגת יום טוב לאותה הקהילה בכל שכן נקרא לישראל. ומהו ההבדל בין הדברים? ההבדל בין הדברים הוא גדול מאוד. עלינו להיזכר שבשעה שאסתר ביקשה מבית דין הגדול שימיה לקבוע לקרוא את מגילת אסתר לדורות ולהנהיג את מהפורים כמהפורים. אז אז בדין הגדול התחבת בשתיים. א' בדבר הסמכות איך נוכל להוסיף על מצוות התורה? והרי לא תוסיף ולא תגרע. ולכן רק בית דין גדול מיוחד במינו צריך לשקול מוזני פלס בהוראות של הנהגות דתיות ביקום ועשה שלא יראה כתוספת על התורה. והדבר השני קנאת מעוררת בנו בין האומות. והנה הדבר הראשון שהתעורר שבקום ועשה, הנהגה של קום ועשה שיש בפן שלא תוסיף הגיעו למסקנה שאם בית דין גדול מגובה על ידי כנסת הגדולה ועל ידי נביאים מורה בקום ועשה להתנהג כדי לחזק את האמונה אז הוא מוסמח אבל בקושי ישראל לפי אגדה תק פרסה על תק פרסה כדי שחס וחלל יהיה גד של בל תוסיף ולכן הרמבם יאמר גם כשקהילה רוצה להודות ולשבח לשם על נס שהרע לה תודע הוא תשבח בכל מיני בכל מיני דרכים לא במתכון של ימים טובים שלא יראה כמוסמחים כל עת בכל מצב לא הוסיף על התורה כי זה צריך להיזהר כל משמר על מנת לשמור על התורה לבל תאמר לבל תוחלף ול תוסיף ובל תגרע ומשום כך מעין הדיון הזה אוכדה להבין את הדברים האלה שבעניינים תשיטיים וחוקתיים יוחתיים עסקינן ולא בהשקפות עולם שואלים אותנו רבים אני כמעט נדרסתי בתאונה סנטימטר ממני היה האוטובוס לומר גומל או לא לומר הגומל לפי רבנו לא אז מה עליו לעשות איך הוא יודע ישבח לשם תגיד בית הכנסת נשמת כל חי תעשה סעודה לעשרה זקנים אבל לומר ברכה ברכת הגומל שאותה תיקנו אנשי כנסת הגדולה לפי כללים שהם קבעו לא נוכל אנחנו כדי לא לפרוץ גדר כדי להיות לחומה על מנת שהתורה לא תשתנה כי אחרת כל דכפין יבוא וישנה. והרי נצחיות התורה היא אשר עושה את עמנו לנצחי. אילו לא היינו מגנים על נצחיות התורה אז עמנו מזמן היה כבר פושט צורה ומתפורר ולובש צורה ומתפורר. אז אין כאן עניין של השכבת עולם אלא עניין תשתיתי וחוקתי הלכתי. ולכן עליבה דרבנו כאמור אין לחכמי דורנו לקבוע מודל של יום טוב. טוב צורו רבותיי הנה בשעה שקבעו את יום העצמאות בהי ב בא ב באייר פתאום אבוי פעם נפל חל יום ה באייר ביום שבת ומה יהיה עם המצעדים הצבאים של מדינת ישראל אז נהגה ומה יעשו עם המנגלים ועם כל הבימות בידור ואז נבוכו והרבנות ביקשה להקדים את יום העצמאות ובין גורו סכם חוקו את זה בחוק כדי שלא יו חילל שבת עכשיו שימו לב רבותיי מבחינה דתית מובהקת הרי מה זה ה באייר כמוד על השם אמירת הלל כמו בחנוכה בחנוכה אומרים הלל שלם בברכה וכי ביום שבת אי אפשר לעשות דבר כזה בוודאי שאפשר לעשות דבר כזה ואדרבה כולם ביום שבת פנויים דת מלך אלא מה יש לך רוב עם לא רוב עם הרבה מן העם שעדיין איננו מחובר לתורה אין מחובר לרבנות ואתה מתקן תקנה אל סיבור שאתה בכלל אין לך שליטה עליו ולכן מה יוצא אתה מנייד את היום מיום חמישי ליום לפני כן אז תחליט יש בזה עצמות של קדושה או אין בזה עצמות של קדושה ביום הזה אם אין עצמות של קדושה ואתה מנייד אותו אז אם כן הוא לא מחייב ואיך תוכל לומר ברכות וכיוצא בדברים האלה הרי אתם רואים שעדיין לא הכשר דרה לא במובן הרבני ולא במובן הדתי כדי לתקן תקנות כאלה ולא בגלל עכשיו יחס למדינה לחלוטין אין לזה שום קשר אין לזה קשר אבל הבעייתיות הזו היא מצביעה על הקושי הנצאורו פורים פורים אז אמרו בבקשה פורים שחל בשבת יקדימו את קריאת המגילה כדי שלא יחלו את השבת אבל אתה מדבר על סיבור שנשמע לך והוא באותו יום ינהג הוא באותו יום ינהג להודות לשם ביום שבת הוא יאמר יעלב יבוא ביום שבת כי היה ונשאר יום הנס יום שקבעו אותו רק הוא ישמע חכמי להקדים את את קריאת המגילה כדי שלא יהיה חילו שבת אבל כשבין כך לא שומעים לך מה התועלת ומה היכולת ומה הסמכות ולכן לצערנו פרשר דרה עד שתנהג עד שתחדש הסנהדרין ונסיים בראיה זאה לדיון החשוב הזה ישבנו השב השבוע מועצת הרמבנות הראשית ודנו על בעומר שחל בשבת או כבר דנו בעבר על הסוגיה הזו שהרי הדברים האלה קרוחים בחילול שבת עינינו רואות ולא זר כיצד אנשים לא דתיים מחוברים לעניין הזה של המדורות ולא זו בלבד שהם סוחבים עצים ביום שבת מדליקים את המדורה בעוד יום עוד השמש שתי מדורות יש מדורה בשמיים של השמש ומדורה למטה ביום שבת בעצומו של יום וזה היה גם בית כנסת אמונה ודעת אצלנו ממש בסמוך. זאת אומרת מדובר כאן בדור שרחוק במנהיגות הרוחנית לא מחוברת אליו. אז כבר אז רצינו להעתיק את זה ליום לג במקום אור ללמד ג ולא עלתה בידינו. ישבנו השבוע ודיברנו לעתיק את זה ליום לג וככה הייתה החלטה. אמר מי שאמר שם רבותיי אנחנו מזלזלים בעצמנו כי אם אנחנו נאמר בליל לג ביום לג ביום ולא ללג האדמור מבויין יבוא במוצאי שבת וידליק את המדורה והוא לא ישמע לנו ויזילו אותה נוזגו בעצמכם אם בין ההנהגות הרבניות אין התאמה ואין יכולת להתאים ומה מדובר רבותיי בגדיל במדובר בהדלקת מדורה היכן זה נזכר הדלקת המדורה האם זה נזכר בשולחן ערוך לא נזכר בשולחן ערוך היכן זה נזכר אלא מק מקובלים מאוחרים הנהיגו ובפורמט מאוד מאוד קטן בפורמט מאוד מאוד קטן והיום זה הפך להיות פורמט אדיר באים עשרות אלפים מאות אלפים באים עכשיו רבותיי מלבד שציבור מחלל שבת מערכת הביטחון כולה רבותיי באלפים מגוייסת כדי לשמור עוד ועוד יום ולהבטיח את כל את כל הבאים להר כמה חילול שבת אדיר בשם מדינה ישראל בשביל הדלקת המדורה הזו שהיא מנהג שהיה על ידי מקובלים מנהג מאוד מאוד מצומצם שקיבל תאוצה והפך להיות למשהו עממי אדיר הוראו אין הרבנות יכולה להחליט כי גם אם היא תחליט האדמור מבין שהשם יסברו חייהו אני מעריך אותו שני דברים שונים אבל הוא לא ישמע לכל הרבנות ואז הזיל אותה לרבנות לפי כך אומנם אנחנו נוראה לציבור להדליק ביום לג כפי שהחלטנו אבל ללמדינו שעד ששואלים אותנו לפי משנת רבנו יכול האדם לקיים את ה איך קוראים יכולה יכולים חכמי דורנו לתקן יום טוב לדורנו הרי איננו רואות ולא זר שאפילו רבנות שלכאורה היא נבחרת מכוח החוק אין כוחה עמה פה יש מועצת גדולה תורה הליטאית פה יש מועצת גדולה תורה צילית פה יש חכמי מעץ גדולי התורה של השרדים וככה כל אחד ואחד יש לו בימה לעצמו מסגרת לעצמו ואז הרבנות במקום להיות איזה מין בית דין מוסכם הפכה להיות בית דין שנותן שירותים דתיים כשרויות נשואים תעודות כושרים אבל לא אין סמכות להתקין תקנות של כלל ישראל בקום ועשה לכן לא נותר לנו אלא להתפלל לאבינו שבשמיים שקודם כלרחומרומים בקרבנו אנחנו שלומי אמוני ישראל שנתאחד ונקרב את דעות אלו לאלו ונוכל לדיין יחד ולהגיע להכראות ולוראות הולאה לא מביכות ולא סותרות בכלל ישראל וגם שנוכל להגיע בדברינו במעשנו בהתנהלותנו ונקדש שם שמיים ונקרב את החנו הלא דתיים שאם כך ורק כך אז יוכשר הדור שבאמת יתחדש הסנהדרין ויהיה בית דין של כלל ישראל שיוכל להתקין תקנות לרבות יום טוב לכלל ישראל רבי חיים בן הגש