הלכות תפילה
ברצוני לשאול את הרב על מצב שיש בבית כנסת.
1. האם בימה של שליח ציבור מוגבלת בגובה כלשהו?
2. שחרית של חול מי רשאי לקום? האם כל נער מגיל בר מצווה?
3. והאם לגבי שחרית של שבת שבה יש ממעשה המרכבה יש שינוי? חשוב לציין שכיום נהוג להקים מעל גיל 25 ומעלה או נשוי. מה יהיה הדין?
תודה ואודה לתשובה מהירה מהרב.
1. פחות משלושה טפחים.
2. לכתחילה, גם רווק משיתמלא זקנו. בדיעבד, גם בוגר שהגיע לגיל המצוות.
3. כנ"ל. היו שנהגו דווקא נשואים, היום צריך לעודד ולחנך גם לא נשואים, אם כבר נתמלא זקנו. גם בתפילות השבת.
תכנים לקריאה נוספת
מתי עונים אמן אחרי אהבת עולם ושים שלום, ומה דין תפילה אחת עם שליח הציבור?
שלום עליכם מארי.
1. האם לדעת רבנו צריך לענות אמן לאחר ברכת אהבת עולם, הן בשחרית והן בערבית?
2. מדוע לפי רבנו, אין לענות אמן לאחר ברכת שים שלום? (מארי כותב שבזה לא נהגו כמו רבנו) הרי זה עונה על ההגדרות על ברכות שהמברך עונה עליהן אמן בעצמו, מכיוון שברכת שים שלום היא אחרי רצף ברכות וגם סוף העניין.
מהי המעלה שהרב מציין בתפילת רבים?
כנהר שלום,
מדוע תפלת הרבים נשמעת תמיד? מהי המעלה בתפילת רבים במיוחד כשיש בהם חוטאים?
במקומות שמועד צאת הכוכבים הינו בשעה מאוחרת, האם רשאי להקדים סעודת ליל שבת לתפילת ערבית?
האם יוצאים ידי חובת סעודת שבת לפני צאת הכוכבים והאם רשאים לקדש על הכוס מבעוד יום?
היש הבדלים בדין זה בין פסיקת רבינו הרמב"ם לבין פסיקת מרן השו"ע?
מהו, אם כן, הסדר המומלץ לביצוע בליל שבת במקומות אלו ע"מ לצאת ידי חובת כל השיטות?
רצה והחליצנו
שלום לכבוד הרב שליט"א.
התחלתי את סעודה שלישית לפני שקיעת החמה, ובירכתי את ברכת המזון כאשר יצאה שבת. אמרתי רצה והחליצנו אבל דילגתי על המילה "הזה" ("ובמצות יום המנוח השביעי הזה") כי כבר יצאה שבת.
א. האם אמרתי בסדר?
ב. מה הדין כאשר אדם מתחיל סעודה שלישית לפני השקיעה, ומסיים בצאת שבת? האם הוא אומר ברצה "הזה" למרות שכבר יצאה שבת?
תודה וכל טוב.
שאלות שונות
לס"י כנהר שלום! ע"פ רבנו ומארי.
1. ע"פ התשובה של כה"ר (http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=91588), האם מותר לפסוק הלכה על סמך דברים המובאים בספרי קבלה מסוג זה (שנכתבו באמצעות רוח הקודש)?
2. לא ראיתי במשנה תורה אזכור לגבי תפילין בחוה"מ. מה היה מנהג תימן הקדום?
3. למיטב הבנתי, ע"פ רבנו (וכן ראיתי בכתבי הרב קוק ובמקומות נוספים), עיקר מהותה של התפילה הינה התקרבות לה'. האם ישנה משמעות לתוכן הרעיוני של התפילה? האם לדוגמא ישנו ערך לתפילה לרפואה על אדם חולה? במידה וכן, כיד מתיישב דבר זה עם עיקר השכר העונש?
תפילה
לכת"ר בחוק לישראל של היום בהר יום ד' בהלכות הרמב"ם בסוף (תפלה פ"ד) "לפיכך הבא מן הדרך עיף או מצר אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו - אמרו חכמים ישהה שלושה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואחר כך יתפלל" יש לזה נפקא מינה גם לימינו? כמו אדם שחזר משהות ממושכת בחו"ל שהשעות הפוכות שם ויש לו ג'ט לג? ואז לא מתפלל עד שמתרגל לשעות? או שהרמב"ם וחכמים כיוונו אחרת? יסביר כת"ר מה הפשט הנכון של האיסור
תודה
הנוסע בתחבורה ציבורית ולעתים מתחכך עם נשים בגלל הצפיפות והדוחק, האם רשאי לשמש כש"צ?
האם בנסיבות אלו נחשבת נגיעה זו בנשים שלא לרצונו כאיסור נגיעה בעריות?
כיצד רשאי רופא לטפל בנשים והרי מדובר לשיטת הרמב"ם באיסור דאורייתא של אביזרייהו דעריות?
מה עדיף בתחבורה הציבורית, לשבת ליד אשה או לעמוד ולהתחכך עם נשים בדוחק?
ברכות השחר
איך עלי לננוג בברכות השחר? האם עלי לברך כפי הרמב"ם כשאני מזדקף לברך כשאני חובש את הכיסוי ראש לברך וכו'.. ואני לא שומע קול תרנגול אז אני לא מברך ואם עלי לנהוג בשיטה זו מה לעשות בכל ברכה? (על מה מברכים בעצם) או שעלי לנהוג כפי מנהג הרב למרות שאני מברך בבית? שהרי הרבנים טוענים שזהו מנהגו של עולם מה עלי לעשות?
מהם דרכי הכריעה, הקידה וההשתחוויה לפי הרמב"ם?
כיצד ניתן לפרש את דברי הגמרא: "עד שיתפקקו חוליותיו שבשדרה" והרמב"ם אומר "שיעשה כקשת"?
האם כריעה פירושה כיפוף ברכים והטיית גו זקוף מהמתניים כמו החרדון, או ראשו כפוף כאגמון לביטוי הכנעה?
כיצד מתבטא קידה בנפילת פנים, האם בישיבה על הכסא או על הארץ כשברכיו אחת על השניה וראשו מוטה על צדו?