יין לקידוש
לק"י האם ניתן יין שהומתק ע"י צימוקים או סוכר ענבים או כל דבר אחר המופק מהענבים עצמם כשר גם לדעת רבינו?
תודה
שלום רב, האם תימני יכול לאכול בבית מלון שבו המשגיח כשרות רק מדליק את האש אבל גוי מניח את הסיר על האש ומבשל? ויש לציין שככה זה גם בבתי מלון בהכשרי בד"צ מהודרים ביותר! ועיין שו"ת יביע אומר חלק ט יו"ד בתשובה שם על בתי מלון
לכתחילה - לא.
לק"י האם ניתן יין שהומתק ע"י צימוקים או סוכר ענבים או כל דבר אחר המופק מהענבים עצמם כשר גם לדעת רבינו?
תודה
שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול, מהי דעת מארי יוסף קאפח, לגבי אכילת גרנולה, וכן לגבי אכילת פירות מיובשים, כגון צימוקים, תמרים, אגוזים, שקדים, בוטנים, פיסטוק וקשיו. האם חובה לבדוק כל פרי ופרי? (שזה דבר שהופך את האכילה לסבל.) או שמספיק לבדוק חלק מהפירות? אשמח אם כת"ר יסביר לי, כיצד לנהוג בסוגיא זו.
תודה רבה. תזכו למצוות.
באילו נסיבות נחשב בקבוק היין כסגור בשני חותמות ("חותם בתוך חותם")?
האם די בפקק שעם התחוב בבקבוק להכשיר היין שהרי ניתן להבחין בארוע חילוצו מהבקבוק?
פקק מתכתי שמתברג ע"ג הבקבוק ומהודק בחלקו התחתון, האם לשיטת רבינו הרמב"ם ניתן להכשיר היין?
האם אפשר להשתמש במוצרי קוסמטיקה לשימוש חיצוני בלבד שחלק ממריביהם הוא חלב נאקות?
תודה
מקורות: גמרא חולין סד' ב'
רמב''ם הלכות מאכלות אסורות
שלום לרב
מה מברכים על חומוס וטחינה כשאוכלים אותם לבד?
תודה רבה.
אנו נוהגים לאכול עוף בהכשר הרב אוירבך. האם אני צריכה לבשל עוף בהכשר "טוב" יותר או עפ"י מה שהוריו של בעלי אוכלים כאשר הם מגיעים אלינו לשבת? יש לציין שהם ספרדים וכמובן שהעוף שלהם הרבה יותר יקר כגון בהכשר הרב לנדא.
תודה לרב.
לק"י
שלום לכבוד מו"ר
ברצוני לדעת אם ניתן להכשיר חזה עוף קנוי (שכבר מוכשר), לפי מנהגנו שכל שחתכוהו לאחר מליחתו בעי הבהוב, או שהיתרו היחיד הוא רק ע"י צלי'ה.
תודה
לכבוד הרב שלום וברכה כט"ס ראיתי שהרב הורה (בתשובה באתר זה) לברך על חילבה ללא לחם ברכת שהכל נ"ב מידי דהוי פרי שהפך למשקה. ומדוע לא נחשבה לעיסה (זאת לעומת הטחינה שהיא קרובה יותר למשקה) ופרי שהפך לעיסת הפרי לא נשתנה ברכתו. בדומה לברכה על החרוסת ("דוכא") שהיא אדמה ולא שהכל. ואח"ז ראיתי שכן כתב בס' ברכת משה בסופו לברך על החילבה ללא לחם אדמה. יאיר עיננו, נהוראי יהב ירושלם
כבוד מורינו ורבינו הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
שאלה לגבי אכילת קציצות בשר טחון .
בפרק ו מהלכות מאכלות אסורות .
איך ובאיזה אופן יותר לצלות קציצות מבשר טחון ?
א.האים מותר לי להכין מבשר טחון שנטחן ולטבלו בתבלינים
כדוגמא(בצל ,שום ביצה פירורי לחם פיטרוזיליה )
?ולהניח בקערה לפרק זמן על מנת שטעמים יספגו בבשר ?ולאחר מכן לצלות
האם לשיטת הרמבם דבר זה יהא מותר? או מכיוון שזה נהיה ככבוש
?ודמו מתערבב עמם יהא אסור .
או לצלות מיד?
ולגבי קציצות בשר קפואות שקונים. האם בצליה
הם יהיו מותרים באכילה?
שלום רב לכה"ר, לאחרונה קראתי את דברי מארי בהלכות מאכלות אסורות לרמב"ם (אני משתדל לנהוג על פי משנתו). מדבריו בהערות הבנתי שנראה שכיום אנו מחמירים לא לאכול מאכלים מסוימים מחשש תולעים שלא כראוי, שהרי התורה לא אסרה אותם לאכילה וחכמינו כנראה אכלו אותם. וזה שהמדע מגלה כי קיימים תולעים רבים בכל מיני אוכלין לא הופך אותם כעת לאסורים. אין אנו מלאכים, אנו צריכים להתבונן בעין אנושית ועפ"י זה להחליט אם לאסור או לא.
א. האם הבנתי נכון את דבריו?
ב. כיצד צריך לנהוג בפועל ביחס לדקדוקים וההרחקות של ארגוני כשרות כמו "כושרות"? האם אחדל מלאכול קלח תירס/תותים עקב כך. הנושא מאוד מטריד אותי.