לגבי חלב גויים בימינו, מבחינה עובדתית אין חש שעירבו בו חלב טמא מסיבות שונות. אולם יש שמתייחסים לאיסור חלב גויים כגזירה, ולא כדין איסור מחשש תערובת דבר האיסור. ואם היא מן הגזירות שגזרו, אם כן יש לאסור שימוש בחלב גויים גם כשאין חשש תערובת. כי לא חילקו בגזירה. נחלקו המפרשים בשיטת הרמב"ם, אם הוא מתייחס לדין זה כגזירה. והשביתי מתוך התחשבות בשיטה זו, שיש לחוש לכתחילה. ולהתיר בדיעבד או בשעת הדוחק. לגבי אבקת חלב נוכרי רבו הדעות, שלא ייתכן שיש בהחלב טמא. והללו שסברו שייתכן, סברו שאינה בכלל הגזירה. ויש שסוברים שאפשר שיהיה חלב טמא באבקת חלב נוכרי, ושהיא בכלל הגזירה. כתבתי את דעתי שניתן להקל באבקת חלב נוכרי לכתחילה. אם כי אני יודע שיש מבין האדוקים בשיטת הרמב"ם, שמסבירים את שיטתו לחומרה גם לגבי אבקת חלב נוכרי.