לרב שלום אני יודעת שחשוב לשמור על כסוי ראש לאשה נשואה וקוראת בכל מיני מקומות על עונש קשה לנשואה שאינה מכסה ראשה, כיון שאיני רוצה לכסות את ראשי באופן קבוע, אני לא רואה בזה דבר כל כך עקרוני, והוא גם לא יפה לי בכלל. אני חושבת להמנע מנישואים עקב כך, למרות הקושי הרב בכך. האם זו ראיה נכונה?
אכן, אישה חייבת בכיסוי שיער ראשה, לפי הרמב"ם ומנהג יהודי תימן מקטנות. אני מבין, שאת רואה בשיער כיופי, שאינך מוכנה להסתיר יפייך, לאחר נישואייך, ולפיכך את מעדיפה בטעות, שלא להתחתן, בשל כך. ראשית, אל תימנעי מן הנישואין בשל כך, אלא התאמצי להבין את ההלכה, ויש להניח שתביני בסופו של דבר, כי יגעת ומצאת - תאמין. שנית, עלייך לדעת, שהיופי הוא יחסי, והוא תלוי בהתייחסות של בני אדם, וכשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות. ובכל זאת שונה היופי בעולם הצומח והדומם, כמו נוף וכו', מיופי של בני האדם, שהיופי בעולם הצומח והדומם אינו קשור לחלוטין בדפוס ההתנהגות של הדבר היפה. לא כן, אצל האדם, היופי קשור עם תכונותיו ועם התנהגותו ואפילו עם מינו. יש בני אדם שהתנהגותם כה גרועה, עד שיופיים דוחה אחרים, והרי אם בני אדם יפים שהם רעים בהתנהגותם, הרואים מתייחסים אל היפים האלה כאל יצורים משונים, שדים, ואל אישה, כאילו היא היתה לילית. כיוצא בדבר, יש והיופי אצל האדם תלוי במינו, כמו אמנון ותמר, ואז כשאמנון (בתור טיפוס) מביט את יופיה של תמר, הוא חושק בה, ולא ביופיה. ובנסיבות אלה, תמר (בתור טיפוסית), היפה, מרגישה, ובצדק, מנוצלת, או מושפלת. ומאחר והיופי אצל האישה, הוא קשור בשני דברים: גם בקשר ההתנהגותי וגם כגורם מושך מבחינה מינית, אמרו חז"ל, אין יופי אישה אלא לבעלה. כי הבעל (האישיותי) מכיר היטב את אשתו, את אישיותה, והוא (אם הוא אישיות), לא אוהב אותה רק על בסיס יופיה, אלא ובעיקר בגלל אישיותה. ואין הוא מתחבר לאשתו במובן המיני רק בגלל יופיה. משום כך רק הוא יכול לשמור על קדושת אשתו, ולא לחלק אותה, ולא לפגוע בכבודה, בגין יופיה. והוא יחבב ויעריך את יופיה, גם כשהוא מוסתר מתחת לכיסוי, ואולי בשל כך תגבר יותר אהבתו לאשתו. ואצלו היופי של אשתו, אישיותה ותכונותיה הייחודיות מתחברות ומתעצמות, ובמקרה כזה האישה מרגישה מכובדת ומקודשת. ודברים אלו הם רק ראשי פרקים, וכדאי שתתבונני ותענייני בעניינים אלו בכיוון זה ותשני את דעתך.
