משנת הרמב"ם

לכבוד הרב,
שאלתי לגבי עולם הבא של הרוגי לוד היות ולרמב"ם עולם הבא =ידיעה. לא הבנתי הרמב"ם משווה את הרוגי לוד לר' עקיבא וחבריו, הם שווים? או שמא רק בצדדים מסויימים, ישנם מדרגות בעולם הבא, האם האדם לרמב"ם הוא יצור אחיד, מה קורה שיש פער קיצוני בין גודל המעשה לבין רוב חוכמתו, גודל מעשיו עם ר' עקיבא וחבריו וחכמתו וכו', אזי איפה האדם נמצא?! מקווה שהסברתי את עצמי,
בתודה ומחילה על הטירחה י'

כתב רבנו בהקדמה לספר המדע "כל המצוות שנתנו לו למשה בסיני בפרושן נתנו שנאמר : "ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה". (שמות כד', יב') עד כאן זה בסדר אבל המשך הפסוק הוא "אשר כתבתי להורותם". הפירוש של רבנו הוא שהתורה זו היא תורה שבכתב והמצוה זו היא התורה שבע"פ אם כן למה כתוב בהמשך "אשר כתבתי"? אם ככה איך זו תורה בע"פ? אשמח לדעת איך ניתן לפרש את זה ואיך מארי התיחס לעניין וגם לדעת איך אפשר להוכיח שהתורה שבע"פ ניתנה ביחד עם התורה שבכתב בסיני.
תודה מראש

עליך השום מארי רצון האם הרמב"ם יסכים לאימרת בעל "תורת חובות הלבבות" שאומר בסוף ספרו, שאם אדם זיכך את עצמו והעלה את עצמו לדרגות גבוהות ביותר בעבודת ה', ערכו יהיה פחות בהרבה מאשר אדם שמזכה אנשים רבים וצאצאיהם במצוות. אם הוא מסכים, אז היאך ייתכן שלמזכה עוברת אוטומטית מצווה שהבן של המזוכה פועל? כל טוב ובאמת
תודה

לכבוד הרב האם לשיטת הרמב"ם יתכן שבית המקדש יבנה קודם למלכות בית דוד, או שדעתו היא שחייב להיבנות אך ורק על ידי המלך המשיח? אמנם בירושלמי כתוב שבית המקדש יבנה קודם למלכות בית דוד. מצד שני בהלכות מלכים פרק יא הרמב"ם אומר שמשיח יבנה בית המקדש. מצד שלישי בפרק י"ב הוא כותב שלא נדע איך יהיו הדברים עד שיהיו, ולא ברור האם זה רק על סדר ביאת אליהו הנביא וכיו"ב או גם על העניינים שבפרק י"א. השאלה היא האם הרמב"ם בפרק י"א התכוון להכריע הלכה בעניין ולקבוע שהמקדש יבנה בהכרח רק על ידי המשיח, או שלשיטת הרמב"ם גם בעניין זה לא נדע איך יהיה עד שיהיה?

שאלה זו נשאלנו ע"י אחד מצוות המורים באמצע השיעור, וחברי הכיתה דנו בה כשעה ארוכה,שאלה זו כפי הכותרת משלבת בין הפן ההלכתי לבין הפן המידותי והמוסרי,שאלה אקטואלית ליום יום אשר נחלקים בה הדעות והגישות,שאלה שמתאימה שתשאל באתר של בית מדרשנו...אדם אשר נוסע ברכבת הקלה בירושלים וכל הרכבת מלאה נוסעים,והנה עולה זקנה ערביה,האם לקום ולתת לה את המקום או לא? ואם כן,וכאן הדגש,האם לקום מצד המוסר ולסמן לה בנעימות שהיא יכולה לשבת,או שהיא ממש בגדר אויב וצריך לקום רק מפני חילול ה' ולקום בפנים חתומות בלי להגיד לה כלום...ואם כבר קמים,הרי יהיה זה שיטען שעצם הקימה זה חילול ה',כי הרי מה אם איסור "לא תחנם"?

שאלתי את הרב בנוגע לרמב"ם על הגזירה והבחירה של המצרים והרב ענה שמאחר ומדובר שהגזירה האלוקית לא חלה על מישהו באופן אישי, הרי האדם שעשה מה שעשה, עשה בבחירה מוחלטת. מה שאני לא מבין הוא, שאם כל המצרים וכל הגויים כולם היו בוחרים בטוב, והלא עקרונית הם יכלו כולם, בלי יוצא מן הכלל, לבחור בטוב, אז איך הייתה מתקיימת הגזירה, ואם נאמר שאחד מהם לפחות היה מוכרח לעשות הרע הרי אין לו בחירה. נכון שהגזירה אינה חלה על מישהו מסויים, אבל לכאורה היא מונעת את האפשרות שכולם בלי יוצא מן הכלל יבחרו בטוב וזוהי שלילת הבחירה.