האם אישה הטרודה בעבודתה ובטיפול בילד רשאית להתפלל ״הביננו״?
אשה שטרודה מאוד בעבודתה, וטרודה בטיפול בילד 'מיוחד', ורואה שלא מספיקה להתפלל שום תפילה, בכל יום. וגם אין לה ישוב הדעת לתפילת שמו"ע ה'רגילה'. האם תוכל להתפלל 'הביננו'?
שלום רב!
לפעמים יוצא לי לקום בבוקר סמוך מאד לסוף זמן קריאת שמע כך שאיני יכול להספיק לנסוע לבית הכנסת להתפלל במניין. מה עלי לעשות? האם קריאת שמע של ברכות השחר מספיקה ע"מ לפתור זאת (כמובן שלאחר מכן אגיד קריאת שמע עם תפילין אך זה יהיה לאחר סוף הזמן)?
רצוי שתאמר ק"ש בבית עם תפילין וציצית, וסע מהר לבית הכנסת כדי להתפלל בזמן, ותוך זמן התפילה ועם טלית ותפילין. שאם לא תגיע תוך זמן התפילה, תצטרך להתפלל יחיד בבית. וצריך להיזהר, תכלית הזהירות כדי שלא תתרגל חלילה לאחר ולנהוג כן.
אשה שטרודה מאוד בעבודתה, וטרודה בטיפול בילד 'מיוחד', ורואה שלא מספיקה להתפלל שום תפילה, בכל יום. וגם אין לה ישוב הדעת לתפילת שמו"ע ה'רגילה'. האם תוכל להתפלל 'הביננו'?
שלום,
בהלכות יו"ט פרק פ"ו הלכה י"ח כותב רבנו
" אף על פי שאכילה ושתייה במועדות בכלל מצות עשה, לא יהיה אוכל ושותה כל היום כולו--אלא כך היא הדת: בבוקר משכימין כל העם לבתי כנסייות ולבתי מדרשות, ומתפללין וקוראין בתורה בעניין היום; וחוזרין לבתיהם, ואוכלין. והולכין לבתי מדרשות, קורין ושונין עד חצי היום; ואחר חצי היום, מתפללין תפילת המנחה, וחוזרין לבתיהן לאכול ולשתות, שאר היום עם הלילה."
למה כוונת רבנו ?"ואחר חצי היום, מתפללין תפילת המנחה,"
באיזו שעה ביום ? צהריים בסביבות 13:00 או יותר מאוחר ?
תודה רבה
מה דעת הרב לגבי מניין פועלים ? בבהכ"נ בו בעבר התפללתי הגבאים החדשים שנבחרו במקומי רוצים לארגן מניין פועלים למרות שיש שחרית בשכונה שלנו הן בשעה 06.30 והן ב 08.00 בליבון הנושא היו דין ודברים האם יוצאים ידי חובה במניין פועלים או לא מבחינת ההלכה השאלה היא מה דעת ההלכה לבני אשכנז ולבני תימן
היש הבדל לשיטת רבינו הרמב"ם בין עליית קטן למנין שבעה לבין עלייתו למנין שלושה?
מדוע חרגו ה"שאמי" מפסיקתו של בעל "שתילי זיתים" בנדון?
האם רצוי להעדיף משיקולי חינוך למצוות את העלאתו של הקטן אפילו למנין שלושה?
שלום לרב לפי מנהג הבלדי האם בתעניות ציבור יש לומר "אבינו מלכנו חטאנו לפניך אין לנו מלך אלא אתה עשה עימנו למען שמך וכו" '?
תודה רבה
מנהג יוצאי תימן לומר בתפילת יחיד במקום "ברכו את ד' המבורך" "ברכי נפשי את ד' המבורך". האם יש לנהוג כן בשני ה"ברכו", זה שלפני עלינו לשבח בערבית ושחרית, וזה הפותח את ערבית או שקודם יוצר אור בשחרית?
לק"י יורינו רבינו:
א. ב"ברוך אתה ה' " - היכן צריך להפסיק? (האם אחר תיבת 'ברוך' או אחר תיבת 'אתה')?
ב. בפס' "וידבר ה' אל משה לאמר", שמעתי רבים מפסיקים אחר תיבת 'משה' אע"פ שבאה בטעם מוליך (מארכה). אמנם היה מי שהעיר שצריך דווקא להמשיך משום הדגש שבלמ"ד בתיבת 'לאמר'.
ג. מה הטעם שישנם כאלו שבשירת הים קוראים אותה כרגיל חוץ ממס' מילים שאומרים אותם מלרע במקום מלעיל, כגון: 'ימינך ' וכו'? (הרי אם משום "דברים שבכתב..."- האם בזה ששינו מס' מועט של מילים יצאו מגדר זה?)?
ד. מדוע לפי הרמב"ם "ברכו את ה' המבורך" הוי ברכה לבטלה? (האם זו ברכה)? בברכה.