במכילתא דר' ישמעאל, יתרו, דרשו דבר ה' למשה רבינו, כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל, שתחילה יאמר לנשים על עניין מעמד הר סיני, ואח"כ יגיד לאנשים. ומסתבר שמשה אמרן ישירות לנשים, שהרי חז"ל אמרו שנצטווה לומר להן רק ראשי פרקים, ובלשון רכה. ואם בכל זאת נאמר שאמר לנשים באמצעות אחותו מרים, הרי משה רבינו יצא חוץ למחנה, וכל מי שרצה לשאול אותו בא אליו לאוהל, לרבות נשים, ולכן היו מהרשעים שחשדו בו בעניין אשת איש. אבל הרי במעמד הר סיני גם הנשים השתתפו, ומשה רבינו דיבר את דברי ה' לאנשים ולנשים שהתייצבו בתחתית ההר. והמג"א, או"ח, קפז, סק"ג, למד מדרשה זו של כה תאמר לבית יעקב, שאישה צריכה ללמוד תורה, בחלק ההלכתי המחייב אותה, ושהן חייבות לברך בגלל כך, ברכות התורה. ומעשים שבכל יום, שבמוסדות חרדיים, רבנים מלמדים את הבנות דינים. והכלל הוא שהמלמד נשים צריך להיות ירא ה' באמת, ויכוון לבו רק לאביו שבשמים, וה' יהא עמו לבל ייכשל. צא וראה, כיצד מרקדין לפני הכלה, ואפילו גדולי ישראל. וכיצד נהגו הדיינים עם הסוטה, וכיצד ראו טבילת המתגיירת.