שלום לרב קראתי שהרב פסק שעדיף להתפלל במניין שטיבלך ולא ביחיד בבית בכוונה. איני מבין את פסק הרב מכמה סיבות:
1. פעמים שמניני שטיבלך הם לאחר זמן תפילה וק"ש.
2. רבנו פסק שתפילה בלא כוונה אינה תפילה וחייב לחזור!
3. בתשובה של רבנו כתב שתפילה מהירה וחטופה היא כדיבור התוכי שלא מבין משמעות המילים.
4. בד"כ קשה להתפלל כפי מנהגינו במניין שטיבלך. אני מבין את המסר החינוכי שהרב רוצה להעביר, וגם את החשש שאדם יתרגל להתפלל בלא מנין. אך עדיין אני שואל את הרב, האם הוראתו בנושא היא חד משמעית או שיש לחלק. בברכה ותודה יחיאל כולל הרא"ה