קריאת בתורה
אנו ששה תימנים ויש בינינו אשנזים וספרדים ולא מספיקים לקרוא בתורה בימי שני וחמישי בבוקר ורוצים לקרות בתורה במנחה ב אם קראו לאחד בשם שלו לקרות בתורה מה עליו לעשות ג ואם להגיד קדיש בעלית שלישי
א. קריאת תורה שנקבע לשחרית אין לקראה במנחה.
ב. גם אם קראו לו בשמו לקרוא בשני וחמישי במנחה, שלא יעלה.
ג. לא.
תכנים לקריאה נוספת
קרית שמע על המיטה.
1) אחרי שאמרתי שמע ישראל על המיטה, שמעתי מוזיקה, האם יש איסור בדבר זה?
2) אם אמרתי שמע ישראל ועוד לא נרדמתי, והזתקקתי ללכת לבית - הכסא, אחרי שחזרתי, אני צריך לחזור ולומר שוב שמע - ישראל?
3) האם אני יכול לומר שמע ישראל בשכיבה או צריך לשבת ולומר?
תפילה אחת לעומת לחש וחזרה במציאות בימינו
שלום עליך מו"ר בעניין תקנת הרמב"ם לתפילה אחת בקול רם, ללא חזרת הש"ץ. במציאות בימינו שרואים אנו שרבים מן המתפללים, אינם מרוכזים בתפילה, ולא רק שאינם עומדים בחזרת הש"ץ כדרך שעומדים בתפילת הלחש אלא מסתובבים ומתעסקים בדברים שונים ומשונים, מי בעלון מזדמן ומי בספר כזה או אחר, מי בדיבורים עם חברו ומי במכשיר הטלפון ועוד כנ"ל... (וגם לסוברים שניתן לשבת בחזרה, הדבר לא מפחית את המתואר, ונראה שאף מגביר...) האם אין זה שיקול מכריע מתוך יתר השיקולים לחזור לתקנת הרמב"ם? יש לומר, שאת המציאות העגומה המתוארת ראיתי במספר בתי כנסת, מגוון ציבורים ועדות, זרמים שונים, ישיבות...
שינוי בחתימת הברכה
שאלתי שאלה, והיתה לי תקלה במחשב לכן אני שולח אותה שוב. הגר"י קאפח כתב: "ששינה ענין נושא הברכה או ששינה בנוסח החתימה... ובשתיהן לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך...". לאור דבריו, אלה שמוסיפים בחתימת הברכה בברכה האחרונה משבע הברכות של החתן, "ומצליח ביניהם", כתב עליהם בכתבים: "וכל המשנה ממטבע ששינו חכמים לא יצא ידי חובתו" ולכן נראה כי לא יצאו ידי חובה. במשנ"ת כתב מארי: כתב "ששינה ענין נושא הברכה או ששינה בנוסח החתימה דבר המשנה כוונת חכמים ומטרתם, ובשתיהן לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך...
מדוע מתפללים בקיץ על הטל ולא על הגשם?
למה אנחנו מתפללים רק לטל בארץ... כל כך חם וצריך גשם...?
עניית אמן
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו אנו מתפללים תפילת שמונה עשרה כתקנת הרמב"ם ללא חזרה אלא שליח הציבור מתחילתה ועד סופה. שליח הציבור כאשר הוא מגיע לברכת "שים שלום" אומר בסוף הברכה "ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום". האם שליח הציבור צריך לומר אמן או לא לפי דעת רבינו? אשמח לשמוע נימוקים לכאן או לכאן. בשורות טובות וגשמי ברכה
מדוע העולה ראשון לתורה בפרשת תצוה קורא בימי חול 7 פסוקים ולא 3 כמינימום הנדרש?
האם דיני קריאת התורה מתייחסים ל"פרשת השבוע" או לחלוקה אחרת (פרשיות פתוחות/ סתומות)?
כיצד יש לחלק הקריאה בין הכהן לבין הלוי כאשר הפרשה כוללת 5 פסוקים או 7 פסוקים?
כאשר הפרשה כוללת 5 פסוקים, האם חייב המפטיר לקרוא כל הפרשה ע"מ שלא ישייר 2 פסוקים למעלה?
ספר תורה שנפסל ונתערב בהיכל עם ס"ת כשרים, כיצד ינהגו הציבור?
האם יש להוציא את כל ספרי התורה לבדיקה והגהה או ניתן לסמוך על חזקת כשרות ולהמשיך להוציא ס"ת לפי התור?
האם במקרה זה חלים דיני תערובות כמו במיני מאכל? דהיינו, ביטול חד בתרי או אין ביטול לדבר חשוב?
כאשר נמצא פסול בס"ת במהלך קריאת הציבור, האם יש לחזור על כל הקריאות שקראו בספר תורה זה?
האם ניתן להפעיל כללי ביטול ברוב כמו בדיקת חמץ במספר בתים? דהיינו כל דפריש מרובא פריש?
נשיאת כפיים ללא תפילה
בס"ד שלום רב לאוהבי תורתיך האם כהן שנכנס לבית הכנסת בחזרת הש"ץ ועדיין לא החל את התפילה ואפילו את ברכות השחר לא אמר האם הוא רשאי לעלות לדוכן לשאת כפיו.. שאלה שניה: אחינו התימנים מקהילת השאמי נוהגים לכפול פסוק ראשון של שיר השירים מה שלעניות דעתי (אולי אני טועה?) לא שמענו ולא נתקלו במנהג זה בשום קהילה שאלתי מה מקור המנהג משער אני שיש להם כנראה על מה לסמוך והאם מנהג זה רשום במקום כלשהוא שבת שלום
שאלה בנושא נשיאת כפיים של כהן
בס"ד שאלה של גבאי בית כנסת ששמע במקרה דברי כהן ולא מדובר בשמועה אלא ממקור ראשון ועל כן חשוב לי לדעת אם מותר לתת לכהן זה לשאת כפיים ולעלות עליית כהן. להלן המקרה: פלוני הוא חבר של אותו כהן ולפלוני יש ריב עם אלמוני.. ברגע שפלוני קילל את אלמוני שימות הכהן אמר אמן אמן בלי הפסק ועוד שידל את פלוני להדליק נר לצדיק ולבקש שאלמוני ימות ועוד אמר שישים לו שמיכה ויתן בוקס וישבור את שיניו. חשתי חלחלה וכהן זה התפלל אצלנו בראש השנה וכיפור ואני נדהמתי מדבריו. האם לאחד כזה בכלל מותר לעלות לתורה ולשאת כפיים אם פיו מטונף ואינו חושש שיהודי יפגע ועוד מציע להדליק נר ולבקש שאלמוני ימות.
כשהחזן עומד לומר קדיש אחרי ישתבח, האם המאחר לשחרית יצטרף מברכו או יתחיל בזמירות?
לכבוד הרב שלום וברכה,
אדם שהגיע לתפילת שחרית כשהש"ץ סיים את ישתבח ועומד להתחיל קדיש. לפי הקצב, המאחר משער שיכול לומר ברוך שאמר, אשרי, ישתבח, ברכות ק"ש, ק"ש ולהגיע לתחילת ש"ע עם הציבור.
מה עדיף - שיאמר ברוך שאמר/אשרי/ישתבח/ברכות ק"ש/ק"ש ויגיע לש"ע ביחד עם הציבור או שיתפלל עם הציבור מברכו והלאה וידלג על ברוך שאמר/אשרי/ישתבח ?
תודה מראש.