המקור והזמן של קריאת מגילה שניים מקרא ואחד תרגום
בחגי 3 הרגלים אנו קוראים מגילה שניים מקרא ואחד תרגום. מה מקור המנהג? ממתי התחיל מנהג זה?
אנו ששה תימנים ויש בינינו אשנזים וספרדים ולא מספיקים לקרוא בתורה בימי שני וחמישי בבוקר ורוצים לקרות בתורה במנחה ב אם קראו לאחד בשם שלו לקרות בתורה מה עליו לעשות ג ואם להגיד קדיש בעלית שלישי
א. קריאת תורה שנקבע לשחרית אין לקראה במנחה.
ב. גם אם קראו לו בשמו לקרוא בשני וחמישי במנחה, שלא יעלה.
ג. לא.
בחגי 3 הרגלים אנו קוראים מגילה שניים מקרא ואחד תרגום. מה מקור המנהג? ממתי התחיל מנהג זה?
לשיטת הנוהגים לאמרו שמו"ת, כיצד א"כ חוצים הפסוק דלעיל והלא נאמר"כל פסוק דלא פסקיה משה רבינו אנן היאך ניפסקיה"?
כיצד מופיע קריאה זו בנוסחי תפילה קדומים, האם התרגום מופיע עבור כל הפסוקים או רק לשלוש עשרה המידות?
מהם המסורות השונות של מנין שלוש עשרה מידות של רחמים?
שבוע טוב לכבוד הרב שליט"א יש יהודי תימני בלאדי מתפלל תפילת מנחה בשבת אצל השאמי לאחר סיום התפילה השאמי אומרים עלינו לשבח מה על הבלאדי לנהוג לצאת או צריך להשאר עם השאמי עד אחר אמירת עלינו לשבח כמנהגם
רמב״ם הלכות יסודי התורה פרק ב (ב) וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים וְיִרְאֶה מֵהֶן חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל כמו שֶׁאָמַר דָּוִד צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי .
שאלה:
האם יש להוציא את כל ספרי התורה לבדיקה והגהה או ניתן לסמוך על חזקת כשרות ולהמשיך להוציא ס"ת לפי התור?
האם במקרה זה חלים דיני תערובות כמו במיני מאכל? דהיינו, ביטול חד בתרי או אין ביטול לדבר חשוב?
כאשר נמצא פסול בס"ת במהלך קריאת הציבור, האם יש לחזור על כל הקריאות שקראו בספר תורה זה?
האם ניתן להפעיל כללי ביטול ברוב כמו בדיקת חמץ במספר בתים? דהיינו כל דפריש מרובא פריש?
למורנו ורבינו שלום רב
1. באחת התשובות מורי כתב שכהן נוטל ידיו ביוה"כ לנשיאת כפיים מהטעם שטהרת ידיים מעכבת האם זה כך לגבי ישראל לתפילה שהרי הרמב"ם פסק שטהרת ידיים מעכבת לתפילה?
2. ובכלל מה הן הדברים שמטמאים ידיים לתפילה? נגיעה בשיער ובמקומות מכוסים (עד היכן?) וכו'
3. האם לברכה הדינים שונים? שהרי ברכות השחר נאמרות על המיטה וברור שאדם נגע במקומות מכוסים שהרי ידיים עסקניות הן (האם יש מצבים שבה יהיה אסור לברך כאשר ידוע לאדם שנגע במקומות מכוסים ?)
תודה רבה
ארבעת האפשרויות נימוקיהן והקשיים המתעוררות עליהם: א. להזכיר שבת (רצה), ב.להזכיר ר"ח (יעלה ויבוא), ג. להזכיר שבת ור"ח, ד. לא להזכיר שניהם.
האם ניתן לתמוך בשיטה ב' מדין תשלומין שהרי כאשר מתפלל בחול תפילת תשלומין של שבת אינו מתפלל תפילת השבת?
כיצד יש להתייחס לעובדה שאין התייחסות לשאלה זו לא ברמב"ם ולא בתלמוד והרי מצבים אלו מאד שכיחים ומדוע הסתבכו הפוסקים בשאלה זו?
שלום עליך מארי,
רציתי לדעת מה נוהגים אנו בני תימן בכל הקשור לקטע התפילה לפני הלימוד "יהי רצון מלפניך..", ולקטע שלאחריו: "עזרי מעם ה'..." כיום. בלימוד כללי של הציבור אני יודע וגם רואה שעושים כך. אך מה בדבר של לומד יחידי בביתו / בביהמ"ד? ומה בדבר מה שנוהגים לעשות כיום בישיבות "חברותא"? האם גם אז יברך על אף שלומד רק עם עוד אדם אחד? ומה יעשה אותו בן ישיבה? האם יברך לפני ולאחרי כל סדר? האם בתחילת היום ובסופו?
תודה רבה