תחנון לאחר התפילה
כבוד הרב אבקש לשאול מהו מקור התחנון שאומרים בסיום תפילת שמונה עשרה. ומה המקור או הטעם לשוני הנוסח בימי שני וחמישי.
בתודה ובברכה אילן ליפנר
כבוד הרב השאלה שלי למה בתפילין כשכורחים את החוט של התפילין סביב הזרוע כורחים 7 פעמים ולא כל מספר אחר אני יודה לך אם תענה גלעד רביד
מצד הדין אין חובה לכרוך שבע כריכות, אלא שנהגו. וכידוע מספר שבע הוא מספר מקודש ביהדות, כמו שבת, שביעית, ספירת העומר שבעה שבועות תספור לך, ועוד. כי מספר זה מסמל את ששת ימי המעשה, (=מקביל לחיי האדם בעולם הזה) ואת יום השבת, שהוא יום שבתון דהיינו אחרי המוות, שאין עוד עשייה, רק עולם הבא, חיי האמת והנצח, עולם הגמול, להתענג מקרבת ה'.
כבוד הרב אבקש לשאול מהו מקור התחנון שאומרים בסיום תפילת שמונה עשרה. ומה המקור או הטעם לשוני הנוסח בימי שני וחמישי.
בתודה ובברכה אילן ליפנר
מה נחשב להפסק שמחייב לברך שנית ״להתעטף בציצית..״? (לדוגמה מי שנצרך לנקביו וכדו׳)
האם כשאני עולה שליח ציבור במנחה או ערבית צריך לברך על הטלית?
שלום וברכה כתב הרמב"ם בסוף פ"י מהלכות תפלה:הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור מתפללין.... יתפלל עימו (עם הש"צ) מילה במילה עד שיגיע ש"צ לקדושה.. ומתפלל שאר תפילה לעצמו. ולפני מספר שבועות שאלתיך, בנושא זה, וענית לי שעלי להתפלל עם הש"צ מילה במילה עד שים שלום (אם הבנתי נכון) למה אתפלל תפילה שלמה עם החזן מילה במילה ולא רק עד אתה חונן? כל טוב
אם מתפספס תפילת שחרית (מסיבות של עבודה או רפואי),
עד מתי רשאי להגיד :
1. ברכות השחר.
2. ברכות קריאת שמע.
3. ברכות פסוקי דזמרה
שלום לכבוד הרב.
א. במקרה בו אני מתפלל בבית כנסת שלא בנוסח תימני. ובמהלך התפילה הם מדלגים על קדיש כיוון שאין "יתום" בקהל. האם אני רשאי לומר קדיש? אם כן, באיזה נוסח? האם צריך לבקש רשות מאבי?
ב. איך אהיה גדול בתורה כש"התעוררתי" מאוחר מדי (נערות) ?
שלום לכבוד הרב,
השולחן ערוך כותב שבעבר נהגו לתרגם אך היום לא כי הטעם שבעבר נהגו כי אנשים דיברו ארמית ולא כולם ידעו את שפת הקודש אז כדי שיבינו תרגמו. היום יודעים את שפת הקודש ולא יודעים ארמית ואכן רוב עם ישראל הפסיק את התרגום. אז למה עדת תימן ממשיכה עם התרגום ומתגאה בו שממשיכים את מסורת אבות אם בטלה הסיבה מה גם שקרית התורה נמשכת זמן רב ואנשים מאבדים את הריכוז ומדברים.
תודה.
מי שטרם התפלל מנחה ואם יתחיל תשקע החמה לפני שיסיים, מה יעשה?
הרב רצון ערוסי, שלום רב. ברצוני לדעת מה חוות דעתו של הרב בעניין הבא: הרמב"ם פוסק את דין התלמוד, שתפילת הבינו ניתן לומר רק בקיץ, כי בחורף א"א לומר בה הזכרת גשמים, מטעם שיבוא להתבלבל. והנה, רבנו מנוח, כותב, שזהו דווקא בזמנם שלא היה להם סידור מודפס, ועל כן היה חשש שיתבלבלו. ועפ"ז הוא כותב שהיום ניתן להתפלל הבנינו מתוך סידור, ויוסיף הזכרת גשמים במקום הראוי. מר"ן הב"י הביא סברת רבנו מנוח, וכתב עליה "שלא מצאתי לו חבר". ועתה, גלוי לנו, מה שלא היה גלוי למר"ן הב"י, שבמאירי כותב כך מפורש, והרי מצאנו חבר לדברי רבנו מנוח.