השלמת פסוקי דזמרה
במידה ואיחרתי לתפילת שחרית או שהתפללו מהר מדי, האם יש ענין להשלים את הפסוקי דזמרה שלא הספקתי לומר בתפילה עצמה, לאחר התפילה?
תודה
כבוד הרב אבקש לשאול מהו מקור התחנון שאומרים בסיום תפילת שמונה עשרה. ומה המקור או הטעם לשוני הנוסח בימי שני וחמישי.
בתודה ובברכה אילן ליפנר
עליך לדעת שבימי התנאים והאמוראים התחנונים שאחרי תפילת שמונה עשרה היו רשות, ופרטיים לכל אדם, כעין תחנונו של ר' אליעזר הגדול, ב"מ, נט,
ב. ורק בימי הגאונים החלו להתגבש נוסחים, ולא הרי התחנון בסידור רס"ג כתחנון בסידור רע"ג, ולא זה וזה כתחנון בסדר התפילות של רבינו הרמב"ם ושל יהודי תימן בלדי תואם את זה שנמצא אצל רבינו. אשר לווידוי ולתוספות של שני וחמישי, הדבר החל אצל אחינו האשכנזים, הטור, או"ח קלד, והרוקח בגלל שלדעתם, ימי שני וחמישי הם ימי רצון ומשם התגלגלו והתפתחו המנהגים אצל הספרדים, ואח"כ אצל התימנים.
במידה ואיחרתי לתפילת שחרית או שהתפללו מהר מדי, האם יש ענין להשלים את הפסוקי דזמרה שלא הספקתי לומר בתפילה עצמה, לאחר התפילה?
תודה
האם הציבור שלא היו נוכחים במקום ושמעו את התפילה החגיגית בתקשורת יכלו לענות בקדושה ובקדיש ולצאת ידי חובה וכן בברכת העומר?
האם מותר לאדם להרהר בדברי קודש בביתו במקום שישנה שם צואה?
היש הבדל בדין בין צואת אדם לצואת בע"ח?
עד כמה ירחיק אדם מהצואה אם ברצונו לקרוא קרית שמע, האם זה תלוי בריח הרע שיש או אין בה?
בשאלה דנן, האם ההיתר לתפילה בבית הכנסת תלוי בקיום ריח רע או ניתן להסתפק בכסוי הצואה בחיתול וכיו"ב?
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. כת"ר בהלכות תמידין ומוספין (ד
ד) שאסור למנות את ישראל "אלא על ידי דבר אחר". מה הסיבה לכך?
כנהר שלום,
האם עדיף להתפלל ותיקין שלא במנין תימני או בשעה אחרת בבית כנסת תימני כמנהג אבות?
הלכה מקובלת: קטן עולה למנין הקוראים בס"ת-האם ישנם נסיבות שדברים שבקדושה יאמרו ע"י קטן או רק כנספח לגדולים?
מה המיוחד ב"קדיש יתום" ביחס לשאר הקדישין הנכללים בגדר דברים שבקדושה והאם גם הבת רשאית לומר אותו?
מה דין רבוי האומרים קדיש יתום, והאם ניתן לשכור אחר לומר קדיש על נפטרים?
לכבוד הרב השלום והברכה! בסימן מז סע' יג, ל' המחבר (שם): "מברך כל הברכות חוץ מברכת 'הנותן לשכוי בינה' ופרשת התמיד ...". המשנ"ב מביא שתי שיטות האחת שרוב האחרונים מסכימים שיכול לברך אפילו קודם שיאיר היום, והשניה שי"א שלכתחילה יש ליזהר שלא לברך אותה קודם שיאיר היום. לא הצלחתי להבין האם אני יכול לברך קודם עמוד השחר 'הנותן לשכוי בינה ' או לא? וגם לא מצאתי מקורות אחרים זמינים שמדברים ע"ז. וגם האם יש הבדל בזה בין ספרדים לאשכנזים?
בתודה רבה אליחי
כבר בימים הראשונים למלחמה, הוציאו הרבנים הראשיים הוראה להוסיף 'אבינו מלכנו' לאחר תפילת העמידה (שחרית ומנחה).
בביהכ"נ שלנו נוהגים נוסח תפילה 'בלדי'.
א. 1 האם ראוי להוסיף תוספת זו כהוראת הרבנים? אם כן, היכן בדיוק להוסיף?
2 האם כמנהג הבלדי לאחר נפילת פנים, או תיכף לאחר חזרת הש"ץ?
ב. האם על הציבור לעמוד בעת אמירת 'אבינו מלכנו'?
ג. האם ראוי להוסיף 'אבינו מלכנו' גם במנחה של ערב שבת ובשבת עצמה לאחר שחרית ומנחה? (שהרי בעשי"ת אין לומר 'אבינו מלכנו' עפ"י הבלדי).
כבוד הרב, אני תימני צעיר שחוקר את דרכי ביהדות על מנת לשמר את מסורת אבותיי, ולא מצאתי מנוח מלהבין את דרך המלך. נתקלתי בכל כך הרבה מנהגים בעדה שלנו, שחלקם שיבוש גמור וחלקם מיוסד על מסורת עתיקה ומדוייקת.
לשאלתי, באחת מהתשובות שקראתי באתר,
ציטוט:
"אולם רבינו התקין תקנה לכל התפילות בכל ימות השנה, שהש"ץ יתפלל בקול, והיודעים להתפלל יתפללו עמו מילה במילה, ושאינם יודעים שומעים מן הש"ץ ויוצאים ידי חובתם.
ותקנה הוא תיקן בגלל שהוא ראה את אשר אנו רואים גם בימינו, שבעת חזרת הש"ץ, המתפללים מדברים בינם לבין עצמם, ובמקום נמצאים יחידים שעונים אמן אחרי ברכות הש"ץ.
מה דינם של הציבור שסיימו תפילת הלחש ופסעו לאחור, האם ישנו איסור לחזור למקומו בחזרת הש"צ?
היש הבדל בין דין הציבור בשאלה זו ובין דין הש"צ שסיים תפילת הלחש ופסע לאחוריו?
האם האיסור לחזור למקום שעמד בתפילת הלחש מוגבל עד שמגיעים בחזרת הש"צ לקדושה?
לק"י
שלום כבוד הרב,
א. כתב רבינו שהאוכל וידיו לוטות אינו צריך נטילת ידיים. האם אותו הדין תקף לתפילה והמתפלל וידיו לוטות אינו חייב נטילה לפני התפילה?
ב. כתב רבינו בהלכות תפילה: "המתפלל כורע חמש כריעות בכל תפילה ותפילה" ובהמשך כתב: "כריעה האמורה בכל מקום, על הברכיים". מדוע איננו כורעים כפסיקת הרמב"ם?
ג. כתב רבינו: "קידה, על אפיים; השתחוויה--זה פישוט ידיים ורגליים, עד שנמצא מוטל על פניו על הארץ." ובהמשך: "כשהוא עושה נפילת פנים אחר תפילה, יש מי שהוא עושה קידה, ויש מי שהוא עושה השתחוויה; ואסור לעשות השתחוויה על האבנים אלא במקדש...". מנדוע איננו נוהגים כך?
שלום רב, אני גר באחת ממדינות חבר העמים כשליח חב"ד, ואני
רציתי לדעת כיצד ניתן לדעת במדוייק את זמני היום ההלכתיים בעירי, ראיתי את התשובה בנוגע לתוכנת קל לוח, הורדתי אותה, אבל עדין אני רואה שהזמנים שיוצאים לי בתוכנה אינם שווים לזמנים האמתיים בעירי, האם הרב יכול לעזור לי באם אשלח לו את שם עירי, אלו פרטים וכו' צריך למלא בתוכנה. בברכה, מנחם נ.
ב. פשוט איני רוצה לפרסם את שם עירי מעל דפי האינטרנט.