נפילת אפים בערבית
שלום לכבוד הרב,
מה מקור ההלכה של הרמב"ם בפרק ה מהלכות תפילה הלכה יד, הכותב: ויש יחידים שנופלים על פניהם בערבית.
בברכה,
פסקל לוי
כבוד הרב אבקש לשאול מהו מקור התחנון שאומרים בסיום תפילת שמונה עשרה. ומה המקור או הטעם לשוני הנוסח בימי שני וחמישי.
בתודה ובברכה אילן ליפנר
עליך לדעת שבימי התנאים והאמוראים התחנונים שאחרי תפילת שמונה עשרה היו רשות, ופרטיים לכל אדם, כעין תחנונו של ר' אליעזר הגדול, ב"מ, נט,
ב. ורק בימי הגאונים החלו להתגבש נוסחים, ולא הרי התחנון בסידור רס"ג כתחנון בסידור רע"ג, ולא זה וזה כתחנון בסדר התפילות של רבינו הרמב"ם ושל יהודי תימן בלדי תואם את זה שנמצא אצל רבינו. אשר לווידוי ולתוספות של שני וחמישי, הדבר החל אצל אחינו האשכנזים, הטור, או"ח קלד, והרוקח בגלל שלדעתם, ימי שני וחמישי הם ימי רצון ומשם התגלגלו והתפתחו המנהגים אצל הספרדים, ואח"כ אצל התימנים.
שלום לכבוד הרב,
מה מקור ההלכה של הרמב"ם בפרק ה מהלכות תפילה הלכה יד, הכותב: ויש יחידים שנופלים על פניהם בערבית.
בברכה,
פסקל לוי
שלום לכבוד הרב בעבר שלחתי לך שאלה זו אך משום מה לא קיבלתי תשובה. למרות שעברנו שבתות אלו, התשובה חשובה לי אנא ענה לי. מי שמתפלל בדרך כלל בנוסח בלדי וכידוע בנוסח זה חיברו את פרשיות חקת - בלק כך שעד פרשת מסעי הבלדי מקדימים את שאר הנוסחים בפרשה אחת. מי שנאלץ להתפלל באחת השבתות האלה אצל ספרדים וכד' כך שקרא פעמיים פרשת פינחס. האם יכול שבת הבאה לחזור למניין הבלדי? או שמא שימשיך עם הספרדים כדי שלא יצא שהוא דילג על פרשה אחת (פרשת מטות) במשך השנה?
תודה רבה לכבוד הרב.
האם צריך לתרגם את התוכחה לפי ההלכה?
ואם צריך לתרגם, האם המנהג שלא לתרגם גובר על ההלכה?
לק"י
שלום כבוד הרב,
בעבר שאלתי את כבוד הרב את השאלה הבאה:
בבית הכנסת בו אני מתפלל מתחילים שחרית של שבת בתשע בבוקר. בשל השעה המאוחרת לא מספיקים לומר שמע בזמנה (התפילה נאמרת בזמנה)
אני נוהג לקום מוקדם ולומר בביתי פסוקי דזמרה ושמע וברכותיה בזמנה.
האם עלי גם להתפלל בבית ע"מ להסמיך גאולה לתפילה או שמא עדיף להתפלל בציבור?
תשובת כבוד הרב היתה:
אם יש במקומך בית כנסת שבו מתפללים בזמן, לך לשם. ואם לאו - התפלל שחרית יחיד, כלומר זמירות, ק"ש וברכותיה ותפילת שמונה עשרה, ובציבור תשמע קריאת התורה, ותתפלל עימם מוסף.
כבוד הרב שלום, יש לי שאלה בנוגע לאחת הברכות שאנחנו מברכים בתפילה - "למינים ולמלשינים אל תהי תקווה...", ויותר מכך - אנחנו מבקשים שאותם מינים יכרתו ויאבדו. הופתעתי לגלות שמינים הם אנשים שכופרים בתורה שבכתב/שבע"פ (אפילו באות אחת מהתורה) וכן כאלו שלועגים לתורה ומצוותיה. מכאן יוצא שיש הרבה אנשים דתיים שקוראים את הברכה הזאת למעשה הם מתפללים נגד מכרים שלהם ואפילו בני משפחתם (ושוב נוסח הברכה מדבר על אבדון!). האם זה הגיוני? האם לא נכון יותר להתפלל שיחזרו בתשובה כמו בברכה החמישית? אשמח להבין את הסוגייה.
תודה מראש ובברכת חודש טוב ומבורך, תומר
לכבוד הרב רצון ערוסי קראתי שכבודו כתב שאין חובה ללכת עם ציצית קטן מאחר וזו דרך לבוש והצטוונו בדרך עיטוף. אם כן אין זה משנה אם אני לובש טלית קטן העשוי מצמר או כותנה או האם הפתילות עבודת יד או לא ובכלל לכשרות הטלית הקטן. האם זה נכון? כמו כן אם אני שותה תה וטובל בו עוגיות שברכתן כמובן מזונות האם אני צריך לטול ידיים לפני? ואם כן בברכה? ואיזו ברכה אחרונה אני מברך? כיצד לברך "עוטר ישראל" בבוקר בלי כיפה? ושאלה אחרונה - על מה לברך "שעשה לי כל צרכי" על הנעלי בית שאני נועל בראשונה? או על הנעליים שאני נועל לפני שאני יוצא מהבית לכל היום?
שלום לכבוד הרב 1- בסידור תפילת החודש מופיע 72 פסוקים שמר הרמב"ן לתלמידים שלו האם מותר לקרוא את הפסוקים האלה? 2- האם לרב יש ספר שעוסק בפירושים על התורה? 3- מדוע קוראים שיר השירים בערב שבת?
שלום לכבוד הרב כיצד צריך לבטא או מהי ההגייה הנכונה ביותר למילה הראשונה בברכת כהנים. יברכך האות כ הלפני אחרונה מנוקדת בשווא. האם יש לבטא אותה כסגול או כשווא? והאם יש הבדל בין תימנים לספרדיים בהגייה.
תודה רבה
לעניין שליח צבור בתפלה האם הוא צריך לסיים בין הראשונים ב אנו מתפללים מנחה בצבור ויש אחד שרוצה להספיק ולומר תחנון לפני השקיעה ולא מחכה למניין וכשמגיע המניין אחרי שהוא התפלל הוא רוצה לעשות תפלה אחת ג לפי מנהג הבלאדי אם אומרים קדיש אחרי מזמור תהלים לפני ערבית
אני מתפלל בביכנ"ס תימני וכשעונים שם לקדושה אופן האמירה נשמע כאילו הפסיק הוא לאחר המילה "ציון" בעוד שבסידורים הפסיק מופיע רק רק אחרי המילה "לעולם". לכל אחד מהם יש משמעויות שונות. אני מבולבל! מה עלי לעשות? כיצד עלי לקרוא ולכוון?
שאלה לכבוד הרב.
מי יכול להיות שליח ציבור
תפילת שחרית של שבת
תפילת מוסף
האם נער שהגיע למצוות יכול להיות שליח ציבור
מסורת יהודי תימן (באלאדי) הינה עפ"י התלמוד וכפי שפסק הרמב"ם. מהו, אם כן, מקור המסורת של שאר עדות ישראל כולל יהודי תימן (שאמי)?
לשיטת שאר עדות ישראל שסימן ההפטרות הינו דש"ח ולא דח"א כיהודי תימן, איזה הפטרה יקראו כאשר יחול ר"ח בשבת?
הנוהגים הפטרות אלו בנעימה של קינה, האם כהלכה הם עושים או יש לחוש לפגיעה בכבוד השבת?