לכה"ר שלום רב!
ע"פ רבנו ומארי ידועה לי תשובתו המאירה של הרב שהקב"ה איננו משביר ואנו איננו צרכנים, וכן ראיתי אצל רוב גדולי ישראל, ראשונים ואחרונים, ובמיוחד אצל רבנו, שמהות התפילה איננה ח"ו לגרום לשינוי אצל הקב"ה, אלא לקרב אותנו אליו ולהעלותינו בדרגה רוחנית. כמו כן ברורה לי השפעתה הפסיכולוגית, הנפשית והמעשית העצומה של התפילה ותוכנה על האדם. אך לצערי דבר אחד נותר סתום בעיניי, והוא מהות תוכנה של התפילה כלפי הקב"ה. האם ישנה משמעות לתוכן התפילה והבקשות שאנו מבקשים גם מבחינת הקב"ה? האם הוא כביכול "מקשיב" לאדם ומחליט מה לתת לו ע"פ בקשותיו? הרי דבר זה נראה על פניו שאיננו מתקבל על הדעת ונוגד את השכל הישר של האדם המאמין באחדות ה' ובעיקרי "תורה ומצוות" ו"שכר ועונש". העניין כמובן איננו הלכה למעשה, שכן כמו שכתבתי לעיל ברורה לי חשיבותה העצומה של התפילה ותוכנה בכל מה שנוגע להשפעתה על האדם, ולהכוונת רצונו לקב"ה. בצורה פשטנית אנסה לתמצת את הדברים שכתבתי לשאלה קצרה לדוג': האם כשאני לומד תורה או מתפלל, יש הבדל אם אומר או אפילו אכוון שתהא תפילה זו / שיהא לימוד זה לרפואת פלוני, או להצלחת אלמוני? הרי ממילא אני והציבור נקבל את אותו השכר על תפילה/לימוד זה. ועוד שאלה לדוג': האם כשאדם מתפלל לזיווג או לפרנסה וכד', האם כלפי ה' ישנה משמעות לתוכן התפילה, או רק כלפי כוחות הנפש של האדם? נושא זה מטריד אותי מאוד, דווקא מכיוון שרבים האומרים כיום, שעל האדם לבקש מהקב"ה כל מה שהוא רוצה בפרטי פרטים וה' מקשיב ומסייע? אם כך אז היכן השכר ועונש? ראיתי אמרה (אולי חסידית) שאפילו גנב שמבקש מהקב"ה עזרה בגניבה הקב"ה מסייע בידו. אשמח מאוד אם הרב יפנה אותי למקורות אצל רבנו/מארי, שכן אני וחברי מתדיינים בנושא זה רבות, ומקורות יהיו לעזר רב. אבקש שלא לפרסם את השאלה במידה והרב סבור שנושא זה עלול לעורר מחלוקת וד"ל.
בתודה ובברכה, תובל
אקדים ואומר שתשובתי היא לפי משנהת רבינו, ורק. אכן אין הקב"ה משביר ואין האדם ביחס לה' צרכן ומבחינת ה' עולם חסד ייבנה, כי אינו מקבל מהאדם מאומה. שבשל התורה והמצוות ניתנו לאדם רק למען האדם ולטובתו. ואין הקב"ה גוף ולא דמות הגוף, ואף שיש לו רצון וחיים וחכמה ויכולת, וידיעה, אבל הוא ורצונו וחכמתו ויכולתו וידיעתו בכל אחדות צרופה. ולכן הוא יודע הכל, ולא בגלל שהוא "מקשיב", והוא שומע התפילות, לא כי הן מצאו חן בעיניו, אלא שהאדם התעלה והגיע לדרגה שחכמת ה' גזרה שאדם שעובד ה' בנסיבות כאלה יצליח. ותפילה בגין צורך היא מכשיר לאדם להכיר בחולשתו, ולפשפש במעשיו, והבפנמה שה' הוא אבי הכל וממנו הכל, וככל שהמתפלל רק יחשוב על עצמו או על אחרים, ויגרום לאחרים ובמיוחד לזה שמתפללים עליו להתרומם מבחינה רוחנית מדרגתם, כך יש סיכוי שיגיעו למעלה בה לא נגזרה גזירה. שונה קצת הדבר ביחס ללימוד התורה לזכות פלוני, דומני שהלימוד כשלעצמו הוא המכשיר נפשות הלומדים ומעלה אותם, ואם הם מתכוונים לזכות מאן דהוא, כוונתם שהם גם מתפללים למען מאן דהוא. ואם כן, גם התפילה תפעל בדרך שתיארתי לעיל, אם מתפללים כהלכה.
