תפילה
שלום וברכה
1.חזרת הש"צ
א. לגבי עמידה או ישיבה לאחר האל הקדוש מה הדין ואם לעמוד זה חומרא ואיך נהגו בתימן [ ראיתי ביחוה דעת ה יא שהוא מיקל בזה גם בבריא לאחר האל הקדוש]
שלום עליכם מארי,
רציתי בבקשה לשאול בנוגע לפתיחת הסידור התימני הבלדי, עם הנוסח של אדון העולמים (שלפני אלוקי, הנשמה וכו') וכן ריבון העולמים שלפני ברכות התורה, האם אין בעיה לקרוא קטעים אלו קודם ברכות התורה? או שאולי צריך לשנות את הסדר ולהקדים ברכות התורה לקטעים אלו?
תודה רבה מראש יישר כח גדול על כל הפעילות לזיכוי הרבים.
פיוט זה או בקשה זאת חדשרה לסידור התימני בתקופת מהרי"ץ. ואין תכנה תורה, רק שבת לה', ותפילה אליו, ולכן אין הכרח להקדים ברכות התורה לפניה.
שלום וברכה
1.חזרת הש"צ
א. לגבי עמידה או ישיבה לאחר האל הקדוש מה הדין ואם לעמוד זה חומרא ואיך נהגו בתימן [ ראיתי ביחוה דעת ה יא שהוא מיקל בזה גם בבריא לאחר האל הקדוש]
כידוע בש"ע, שאדם שמגיע מאוחר לתפילה יש באפשרותו לדלג על מזמורים כדי להגיע לישתבח עם הציבור. האם הוא צריך להשלים אח"כ את מה שדילג?, א"כ מה המקור לכך.
לק"י
שלום כבוד הרב,
בבית הכנסת בו אני מתפלל מתפללים בימי הקיץ מנחה וערבית בין פלג המנחה לצאת הכוכבים (מנחה כחכמים וערבית כרבי יהודה) ומסיימים ערבית לפני צאת הכוכבים.
האם במצב האמור עדיף להתפלל ערבית יחיד לאחר צאת הכוכבים ולא להצטרף למניין?
אינני מרגיש בנוח לעזוב את בית הכנסת לאחר המנחה ולעיתים המניין מצומצם, האם להמנע מלהתפלל מנחה במניין?
תבורך מפי עליון
האם תואם את כבוד הציבור או יש להמתין עד שיתמלא זקנו, היש הלכה ברורה בנושא זה?
היש הבדל בפסיקה כשמדובר בציבור גדולים כקטנים שאינם יודעים לקרות בתורה?
אם העולה לקרוא בתורה הושווה ע"י חכמי ישראל למשה רבינו (הסרסור), מהו אם כן, מעמדו של החזן?
מה הרמב"ם סובר בנושא "כל העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כוחו".
יש שתי גישות לנושא:
שיטת רש"י - בכל כוונתו
שיטת פרשנים אחרים: בכל כוחו - פשוטו כמשמעו.
כמו מי נקט רבינו הרמב"ם? האם יש אסמכתא לתשובה?
מה לעשות במקרה שמתפללים תפילה אחת לגבי ברכת אתה קדוש?
האם לחזור עליה אחרי הקדושה או פשוט לומר את כל הקדושה עם החזן?
שלום עליכם הרב האם לפי הרב קאפח מותר מיד לאחר תפילת ערבית לפסוע למקום שבו עמד והתפלל, לאחר שסיים עושה שלום, או שמא עליו להמתין עד לאמירת הקדיש?
לפני כמה זמן (אינני זוכר בדיוק) שאלתי את הרב האם עליי לומר קדיש המכונה בפי שאר עדות ישראל "קדיש יתום– ואסביר. הם" לשיטתם" אינם אומרים קדיש בחלק מסוימים בתפילה" אם אין יתום. אנו תמיד אומרים. והרב הורה לי לומר קדיש" בכדי לא לפספס את המצווה. אך הרב הזהיר אותי שלא לומר את הקדיש בקטע שהוא לא מקביל לקטע התפילה שלנו. ז"א - שאם לפני תפילת "עלינו" הם צריכים לומר קדיש ואין יתום - אני צריך לומר קדיש" כיוון שלשיטתי" בקטע זה של התפילה יש קדיש.
א. האם הרב יוכל לומר לי היכן יש לומר את הקדיש והיכן לא" שלא אטעה חלילה?
מהי עיקרה של התפילה, תפילת הלחש או החזרה?
האם גם להרמב"ם ישנן נסיבות שיתפללו לחש וחזרה למרות שרבינו התקין תקנה להתפלל רק תפילה אחת?
בנסיבות שהזמן דוחק, האם רשאים להתפלל בקול עד וכולל הקדושה ולהמשיך שאר התפילה בלחש?
והרי חכמי ישראל גינו לכאורה את הנוהגים שחיה (כריעה) גם במצבים אחרים מעבר לאותם כריעות שתקנו חז"ל?
האם רשימת הכריעות שתקנו חכמים מחייבת כל יהודי או שיש הבדל בין תפילת כהן גדול או תפילת המלך?
האם ניתן לומר שתקנת חכמים לגבי מספר הכריעות מוגבלת לתפילת העמידה בלבד ואילו בשאר התפילה לא אסרו הכריעות?
לכבוד כבוד הרב שלום וברכה הרמב"ם בפרק שני בהלכות ק"ש כותב לגבי אופן אמירת ה"אחד" שבפסוק הראשון של שמע ישראל, "ובלבד שלא יחטוף בחי"ת ". מה הכוונה, האם הכוונה שלא יאמר את החי"ת מהר או שלא יאמר אותה בחטף פתח? בברכה ובתודה