אדון העולמים

מורנו ורבנו!!! הרב
רציתי לשאול: ידוע שהרב למד בישיבת חברון, האם היו עושים שם בתפילות לחש וחזרה או רק לחש?
ב. אם היה לחש היו תלמידים שלמדו בזמן החזרה?

ל"קי לכבוד מורנו ורבנו הרמב"ם העמיד את השכל במעמד נכבד בהכרת הקב"ה, כיצד עלינו להתייחס לתפילה, אנו מבקשים בתפילה חוננו בדעת, רפאנו, ביין אם המתפלל חתן או לא עלינו אבל כורע ואומר מודים, נפשי מיוסרת מהפער בין המציאות לתפילה המיוסר

לכבוד מארי כשאנו מתפללים בזמירות יש אנשים שמתעכבים ולא מתפללים ביחד יוצא כשהצבור גמר יש עןד אחד או שניים שממשיכים לבד ומחכים להם
ב. בשמונה עשרה צריך להמתין לשליח צבור שיגמור כי הוא מאריך בתפלה מה לעשות כי יש ויכוחים על זה

האם בתקופה זו שאנו מכירים כי ילדים רבים בנם בני תערובת (אשכנזים וספרדים) וכי זוגות נשואים רבים הנם מעורבים (אשכנזים וספרדים), וכי לבוגרים ולבוגרות רבים מרכיבי זהות שונים הבנויים גם מתוצרי תרבות אשכנזיים וספרדיים, וכי קהילות רבות מקיימות קשרי חברות עמוקים בין כל המרכיבים כולל (ספרדים ואשכנזים ומעורבים ) וכי כולם כאחד לומדים ומתחנכים ופועלים במסגרות שעל פניו עיוורות למוצא העדתי, האם אין בכל אלה כדי להוות גורם הלכתי כך ששיקול האחדות יהיה ערך גובר בשאלת התפילה? התפילה היא המרכיב הדתי הבולט ביותר בפרהסייא החוצה, מבדיל ומזהה את השונות בין האנשים ומתייגם על פי 'מקום' הלידה, ודפוסי תרבות המוצא.

שלום לכת"ר. אמר 'ותן טל ומטר' בין איסורו שלחג לשבעה במרחשון, האם צריך לחזור? האם פוסקים כמו הרב עובדיה יוסף שלא יחזור כיוון שאין כאן קללה (רק התחשבות בעולי הרגל), או כמו 'כף החיים', שכיוון שלא תיקנו צריך לחזור (אף שלא סימן קללה)? תודה, ובברכת חורף בריא!

לרב שלום. הקראת ברכת כהנים מפי החזן האם החזן מקריא לכהן בקול ובמנגינה גבוהה יותר מאשר הכהן מברך. או שהוא מנמיך את קולו מקול הכהן. ובנוסף האם הברכה היא מהכהן לצבור או מהחזן לכהן ובחזרה לצבור.
תודה.

לק"י
שלום כבוד הרב
רבינו כתב בהלכות תפילה: "לפיכך הבא מן הדרך, והוא עייף או מצר--אסור לו להתפלל, עד שתתיישב דעתו: אמרו חכמים, שלושה ימים, עד שינוח ותתקרר דעתו, ואחר כך יתפלל."
אני אמור לטוס בטיסה הממריאה בלילה ונוחתת אחר הצהרים. האם מותר לי להתפלל שחרית במטוס? האם חייב להתפלל שחרית במקרה זה?
בברכה

שלום לכבוד הרב,
בגמרא מסכת ברכת כ"ו ו - כ"ז מוזכרות דעתו של ר' יהודה ושל רבנן, בנוגע לחלוקת שעות היום לערב ויום. ר' יהודה סובר שניתן להתפלל מנחה עד זמן פלג המנחה ואילו רבנן עד הערב. כאשר מתפללים מנחה סמוך לשקיעה ואחריה מיד תפילת ערבית האם אין זה סותר שמצד אחר הולכים לפי שיטת ר' יהודה ומצד שני הולכים גם לפי שיטת רבנן, כלומר, שמתפללים מנחה לפי שיטת רבנן ותפילת ערבית לפי ר' יהודה? אשמח אם כבודו יבאר לי עניין זה, מה דעת רבנו וכיצד תפילת ערב שבת לאור היום שהייתה נהוגה בתימן מסתדרת עם זה?
תודה מראש

לכבוד הרה"ג ערוסי:
לחלישות שכלי איני מצליח ליישב בין שתי תשובות שניתנו באתר זה (אינני בטוח לגבי זהות המשיבים המכובדים) :
האחת:
אכן מצוות עשה מן התורה לקרוא ק"ש, בלי שום ברכה לפניה או אחריה, ולכן אדם שרוצה לקרוא ק"ש בהנץ החמה, וממתין לתפילה בציבור, שתתחיל מאוחר יותר, קורא ק"ש בהנץ בלי ברכות, וחוזר ומתפלל עם הציבור, ואומר עמם ק"ש וברכותיה.