ביאור בדברי מרן השו"ע
שלום וברכה לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי! בחלק יורה דעה הלכות נדה סימן קצ"ח סעיף ל' כתב מרן: "אינה צריכה להגביה רגליה בשעת טבילתה אם אין שם טיט אף על פי שדורסת על הרצפה אין כאן חציצה מפני שהמים מקדימים לרגליה". ובסעיף לג' כתב מרן: "לא תטבול במקום שיש בקרקעיתו טיט משום חציצה אלא אם כן תתן עליו זמורות וכיוצא בהם דבר שאינו מקבל שום טומאה ואם טבלה יש אומרים שלא עלתה לה טבילה" משמע מדברי מרן בסעיף ל' שכאשר יש טיט צריכה להגביה רגליה והיא טובלת למרות הטיט, אך בסעיף לג' משמע מדברי מרן שלא טובלת כלל. אשמח אם כבוד הרב יוכל ליישב את הסתירה לכאורה בדברי השו"ע.