שאלות נוער

שאלתי לכבוד הרב הנה מדוע אין אנו שומעים קול גדול יוצא מקרב חכמי העדה, הקורא לנו לקיים את כל מצוות התורה בכללותם, והיינו לבנות את הבית ולהקים את הסנהדרין. או לפחות להתחיל בבניית תשתית לכך (תשתית רוחנית ואירגונית, וכל אשר ניתן לעשות על מנת לקיים רצון ה'). יסלח לי הרב אם נשמעת נימת ביקורת ממני כלפי גדולים וקדושים ממני. אך זאת תחושתי, ונושא אני אותה עמי וגורמת לי לחוסר נוחות גדולה.

תודה רבה על התשובה, אך עדיין קשים לי שני דברים.
א. הכופר מדעתו בתורה שבעל פה יצא מכלל ישראל (הלכות ממרים). אם כן הצדוקי שהוא כישראל (הלכות ערוב) הוא מבניהם ובני בניהם, ואף על פי כן יהדותו מותנה בשמירת שבת (שם)! ומכאן שתינוק שנשבה משחק תפקיד בגדר מין ולא בגדר משומד.
ב. במישור ההשקפתי, אם אין אומתנו אומה אלא בתורותיה, כיצד ניתן להתייחס למי שמפריד ביניהם - שהרי הוא רואה את עצמו יהודי לא דתי - כחבר באותו קולקטיב שאינו מוגדר אלא בדתו?
ג. לגבי ספר הזוהר, מארי יחיא מיקד את התנגדותו לתפיסה שעבודת ה' היא דווקא ע"י התלבשותו בספירות. האם בזה אתם ממשיכים את דרכו?