הפטרה
לפי שולחן ערוך מי שיש לו אזכרה של ההורים ראוי לעלות מפטיר ואפילו כהן .השאלה היא האם כהן שעולה מפטיר באזכרה של אימו והוא לא מוציא ידי חובה את הקהל האם באזכרה של אביו הוא יעלה מפטיר ומשהו אחר יקרא את ההפטרה.
לעולה לתורה אחרי עליה לתורה בד"כ עושים 'מי שברך'. הוא מבקש לעשות גם השכבה. מה עושים קודם ומדוע ?
אבותינו בתימן נהגו לומר מי שבירך לכולם רק אחרי סיום קריאת התורה, וכך ראוי לנהוג. ולכן צריכים לצמצם אמירת מי שבירך, או השכבה, אחרי כל עולה ועולה. די לנו, לצערנו, באמירת מי שבירך אחרי כל עולה ועולה.
לפי שולחן ערוך מי שיש לו אזכרה של ההורים ראוי לעלות מפטיר ואפילו כהן .השאלה היא האם כהן שעולה מפטיר באזכרה של אימו והוא לא מוציא ידי חובה את הקהל האם באזכרה של אביו הוא יעלה מפטיר ומשהו אחר יקרא את ההפטרה.
שלום וברכה כבוד מורה""ג רצון ערוסי איתא בסימן נה בסעיפים יז יח יט ולפנהם טז טו על הדינים של מקום התפילה אם נחשב למתפלל עם ציבור או לא ראוים אילו את אילו שאלתי היא ביתי נמצא סמוך לבית כנסת לא רואים את האנשים אבל רואים במפורש את הבית כנסת לפעמים קורה שאני בבית ואיני יכל לצאת עקב סיבות אישיות לרוב אציין שזה לא קורה אבל כזה קורה אני יוצא למרפסת ומתפלל את התפילה עמהם אך איני שומע מהם את התפילה בעקבות המרחק שיש לפחות משהו כמו 50 60 מר מרחק האם זה נחשב למתפלל בציבור ??
שלום. הבנתי שאליבא דהרמב"ם אין לומר הלל כשהוא מתפלל יחידי בביתו. שאלתי היא האם מדובר באיסור? כי על פניו מדובר בסה"כ באמירת כמה מזמורים מספר תהילים. אין בזה ברכה לבטלה או איסור אחר. הלא כן? ושאלה לגבי אמירת הפסוק "והוא רחום" שב"ובא לציון גואל". בשבת מדלגים על פסוק זה. האם זה משום שלא אומרים תחנון בשבת? ואם כך, האם גם בראש חודש ושאר מועדים בהם לא אומרים תחנון, יש לדלג על פסוק זה?
תודה!
על פי מנהג תימן מתפללים מנחה לאחר העלמות השמש וסמוך לה ערבית לאחר צאת הכוכבים.
האם נכון לנהוג כך לכתחילה (על פי שיטת הרמב"ם) והאם נכון לעשות כך בארץ, שברוב הקהילות מקפידים להתפלל לפני הסתרות השמש?
בברכת התורה,
נתיב שלם
שלום עליך מו"ר, ראיתי בכמה מקומות לאחר לימוד, וכן שמעתי שגם בבית מדרשך, לאחר הלכה יומית, אומרים "רבי חנניא..." ולאחר מכן אומרים קדיש דעתיד. שאלתי היא, מדוע אנו נצרכים למשנה זו, הרי אם עסקנו בתורה שבע"פ עשרה גוברין כבר הוצרכנו לאמירת קדיש דעתיד, ואין צורך לאמירת משנה זו, לכאורה. אם כן, מה עניין אמירתה?
תודה רבה
מהי טעם ההוראה של מהרי"ץ (ליהודי תימן) שאין חוזר ומברך ואף אם גלל לדף אחר?
הניתן להשוות ברכות התורה לברכות הנהנין או אף לברכות המצוות?
טעו כלל הציבור בכגון זה, האם במקרה זה יחזור ויברך?
לק"י כבוד הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו יאריך השם ימיו בטוב ושנותיו בנעימים וירחיב גבולו וירבה חילו. נהגו העם בארצות תימן לומר אחר התפלה במנחה וערבית קודם עלינו לשבח מזמורי תלים. (ועד כמה שאני יודע נהגו כן אף הרמביסטי"ם אע"פ שמרי כתב שרצונו עז להדפיס סידור כנוסח הרמב"ם בפועל לא עשה כן והמשיך להתפלל כתכלאל מהרי"ץ.) בישיבתנו נוהגים לומר אחר עלינו לשבח מזמורי תלים למען ירחם השם עלינו. ומכיון שבזמן שהאשכנזים אומרים עלינו לשבח אני אומר למנצח ושיר למעלות, וכשהם אומרים את המזמורים שאחר התפלה אני אומר עלינו לשבח נמצא שאיני אומר עמם את המזמורים האלו.