כתוב בשו"ע, או"ח, שכח, לה: "מותר לאישה לקלח מהחלב כדי שיאחז התינוק הדד ויינק". וכתוב שם במ"ב ס"ק קיב, לקלח מהחלב לתוך פי התינוק, זאת למרות ששיטת השו"ע היא דלחלוב מאדם לתוך כלי יש בו איסור דאורייתא. ונראה שגם רבינו מתיר כמו בשו"ע, כי מדברי רבינו נראה שאיסור תורה לחלב הוא דווקא לחלוב בהמה, הרמב"ם, שבת, ח, ז, שכתב: "החולב את הבהמה חייב מפני שהוא מפרק". ומשמע דלחלוב אדם, מאחר ואין זה דרכו, האיסור מדרבנן.