תפילת שמונה עשרה
שלום לכבוד הרב שליט"א, ראינו את תשובת רבנו אברהם בן הרמב"ם בתשובה בספר מעשה רוקח בנוגע לתפילת שמונה עשרה כתקנת רבנו הרמב"ם וז"ל - "ויאמר קדושה בברכה שלישית והעם יענו בפרקים שראוי לענות ויברכו הכהנים ברכת כהנים אחר ההודאה והעם יענו אמן אחר כך ברכה וברכה, יסיים שליח ציבור והציבור תפילתם כאחד ויפסעו ג' פסיעות בבת אחת". עכ"ל. לכאורה הרב ניתן להבין מדברי רבנו אברהם שיש לענות אמן אחר כל ברכה מברכות הש"צ כשאומר -"והעם יענו אמן אחר כל ברכה וברכה". אנו לא עושים כן שעונה אמן אחר ברכת עצמו.
א. האם דברי רבנו אברהם מתייחסים רק על ברכת כהנים שיש לענות אמן אחר כל פסוק של ברכה? ולא על ברכות התפילה?
ב. על מה הסתמך מהרי"ץ כשהורה לענות אמן, הרי זה מאוד מקשה להיות גם מרוכז בתפילה של עצמך, גם להקדים במעט את הש"צ ולענות אמן בתוך תפילה שמונה עשרה. חזק וברוך מארי.
א. דברי הראב"ש על ברכת כהנים, אבל הוא הדין בתוך הקדושה, וכן אחרי חתימת הקדושה, של אלה, הקדושה וברכת כהנים, דין שונה מיתר ברכות התפילה.
ב. מהרי"ץ הושפע מפוסקים שסברו שיש חשיבות שיענו אמן על כל ברכה וברכה. ומארי והוא רצה להשיג שני דברים, תפילה בציבור (כשמתפללים תפילה אחת), וגם עניית אמן על כל ברכה. לכן הוא הציע את אשר הציע. אף שהדבר קשה לביצוע.