פרי הארץ שאינו נמנה עם 7 המינים, האם קודם לפרי חו"ל שנמנה עם 7 המינים?
היש חובה לאמר בברכה: "ונאכל מפריה ונשבע מטובה" שהרי יש בזה לכאורה זילות בשבח הארץ?
שלום לרב, לעיתים קורה בסעודה שלישית שנשארו חלות פתוחות, ואם נפשיר מהמקפיא חלות חדשות ללחם משנה, לא יאכלו הישנות וממילא ייזרקו בסוף. אז מה עדיף - להשתמש בסעודה שלישית (בסעודה ראשונה ושניה אין את הבעיה הזו) בחלות פתוחות (ונמנע מזריקת לחם) או בשלמות מהמקפיא? (שיצריך זריקת לחם שיישאר...)
תודה
ניתן לברך על פרוסות כלחם משנה, אם אינן שלמות, והראיה, ליל הסדר, לפי רבינו, שאנו מברכים על כיכר ומחצה. בעניין סעודה שלישית, יש להכין לחנמיות קטנות, אך אם לא הכינו, יש לברך על כיכר הנאכל, ולהוסיף עליו או פרוסה או לחם מהמקפיא, מבלי להפשירו.
היש חובה לאמר בברכה: "ונאכל מפריה ונשבע מטובה" שהרי יש בזה לכאורה זילות בשבח הארץ?
מהו השיעור כזית שהאוכל מאכל כל שהוא בשיעור שכזה מתחייב בברכה אחרונה?
היש בנסיבות אלו לחשוש לדין האוכל בריה שמברכים לאחריה אף אם שיעורה פחות מכזית?
מדוע סטה מרן השו"ע בפסיקתו בנדון מהכלל שהוא קבע לפסוק ע"פ שני גדולים מבין: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש?
שלום כבוד הרב,
האם יש לברך שהחיינו/הטוב והמיטיב על רכב ליסינג חדש שמקבל מהעבודה?
תודה רבה
שלום לכבוד הרב.
הייתי ער בלילה והלכתי לישון אחרי עמוד השחר. בבוקר כשקמתי (בשעה
8), מתוך הרגל נטלתי ידיים עם ברכה. האם הברכה לבטלה?
תודה וכל טוב.
האם אדם שיצא מביתו( או מחדרו) באמצע הסעודה, להביא עוד אוכל או שתיה,או אפילו רק הלך להתפנות. האם זה נחשב שינוי מקום וצריך לברך אחרי ולפני, או שנאמר שהמקרים בהלכה שנחשב שינוי מקום, דיברו רק על מצב שהאדם שינה מקומו שלא לצורך הסעודה(לקראת חתן,או שיצא לדבר עם חבירו), אבל אם יצא לצורך הסעודה, אינו נחשב ששינה את מקומו?
כמו למשל בסוכה, שאם יצא להביא משהו, אין צריך לחזור ולברך.
לק"י לכבוד מה"ר רצון ערוסי, שלום. הרמב"ם כתב שכל שהוא דרך אפייה אבל אין לו צורת פת רגילה מברך במ"מ ואם קבע סעודתו עליה מברך הלמ"ה. ואם הוא דרך בישול מברך במ"מ אפי' קבע סעודה. מה ההבדל המעשי בין דרך אפייה לדרך בישול? (הכלי, סוג הבצק, חוזק הבצק, תוספת תבלין לבצק?) אם יוכל כה"ר להביא דוג' למאכלים תימניים לנ"ל בתומ"ר.
ח' כסלו תשפ"ו
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,
בשבת שעברה שאלתי אותך שאלה לגבי שיעור קביעות סעודה שמחייב את האדם בברכת המוציא כאשר הוא אוכל דברים שברכתם מזונות וקבע עליהם סעודה.
הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ג, הלכה ט' כותב:
"עיסה שנאפת בקרקע... ואין עליה צורת פת מברך עליה בתחילה בורא מיני מזונות ואם קבע עליה סעודה מברך המוציא".
מארי בהערה כ"ב על הלכה זו מביא את פירוש המשנה על סוכה פרק ב' הל' ד':
"אכילת עראי הוא שיאכל כמות מועטת ולא יתכוון בו שיהא סעודה, ואינו אוכלו אלא להשקיט רעבונו עד שישלים אכילתו אחר כך".
ועל סמך פירוש המשנה הוא כותב:
שלום רב,
רציתי לדעת מה המקור לכך שתימנים יכולים לדבר אחרי נטילת ידיים או להמתין למשך זמן מאוד ארוך מבלי שזה ייחשב להפסק (הייתי בשבת חתן של תימנים וההפסק בין הנטילה לברכה היה קרוב ל -10 דקות, אחרי שהגישו את כל האוכל לכל השולחנות ורק אז בירכו).
תודה מראש.
כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.
שלום כבוד הרב,
אנו נוהגים לפי משנת הרמב"ם וברצוני לשאול מספר שאלות: לפני מספר ימים טבלתי במקווה והבלנית "הכריחה" אותי לנטול ידיים קודם הברכה על הטבילה.
1. האם יש לנטול ידיים לפני הטבילה במקווה?
2. במידה וכן, האם לפני הברכה על הטבילה או אחרי?
3. ובכלל לגבי נטילת ידיים: מתי נשים צריכות לנטול ידיים והאם נכון שעפ"י הרמב"ם יש לברך ואז לנטול "עובר לעשייתו")?