האם בתפילת נדבה מתפללים גם פסוקי דזמרה?
!שלום לכבוד הרב
האם בתפילת נדבה של שחרית מזכירים הכל כמו
תפילה רגילה? פסוקי דזמרה וכו
תודה רבה
שלום עליכם הרב.
האם לפי הרב קאפח מותר לשבת כשהחזן מתחיל קדיש, או שמא יש להמתין עד שהוא מגיע ליתברך?
אין חובה לעמוד בקדיש, ואנו נוהגים שאין אנו עומדים בקדיש. וכן אחינו הספרדים. בשונה ממנהג אשכנז, שעומדים בקדיש, כדברי הרמ"א, בשו"ע, או"ח, נו,
א. אולם אפילו אחינו האשכנזים אין להם מנהג אחד, שהרי מהרי"ל שקדם לרמ"א והיה מוסמך מאוד למנהגי אשכנז, לא היה עומד בקדיש, עיין שת"ז, שם, ס"ק
ד. חוץ מקדיש שתפשו עומד, כגון אחרי חזרת הש"ץ, כשאין תחנונים. ושת"ז כתב וכן ראיתי נוהגים ולא כתב שכן הוא המנהג, ובאמת שרבים אצלנו לא נוהגים כן, אך יש מעטים שנוהגים ואיני יודע אם מורנו הרב יוסף קאפח הקפיד בכך.
!שלום לכבוד הרב
האם בתפילת נדבה של שחרית מזכירים הכל כמו
תפילה רגילה? פסוקי דזמרה וכו
תודה רבה
שלום הרב!
כמה שאלות:
1. רציתי בספר משכן שילה שלנשים אסור לענות אמן לברכת לישב בסוכה בקידוש משום הפסק כי לא מחויבות בסוכה, האם גם לדעתינו זה נכון?
2. האם נשים יכולות להתפלל כמו הגברים בתפילה אחת, או שהנושא מורכב כיוון שלא מחוייבות בחזרת ש״ץ?
3. אם אנחנו רוצים להשאיר את הסוכה כי היא יוצרת צל אצלנו בחצר, האם יש חובה לפוסלה?
4. בשמחת תורה יש הנוהגים להוציא עוד ספר ולקרוא גם בו כדי שלא יהיה טורח ציבור. האם חייב מניין במקום שקוראים בספר? כאשר הוא בחוץ כמובן. והאם מותר לקרוא בכל מיקום של הפרשה או רק את מה קראנו עד עכשיו(חמישי)?
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו בהלכות קרית שמע פ"ד כתב רבנו שחתן פטור מקרית שמע עד מוצ"ש עד שתתקרר דעתו. מה הדין בחופת נדה" שהרי לא יכול לקרר דעתו" ולבו לא גס בה שהרי לא התרגל אליה עדין?
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. מדוע בזה"ז אנו מחשיבים את חודש תשרי כחודש הראשון משא"כ בתורה שמחשיבה את ניסן?
ב. יש איסור "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם ע"פ". מכאן נלמד שאסור לומר ק"ש ושה"י בטעמיהם. מה פי' "טעמיהם" האם הפיסוק או הניגון או ההטעמה של המילה? (שהרי בשירת הים שבתפילה אנו קוראים כניגון של הקריאה בס"ת ולפי הפיסוק?).
ג. בברכת "הנותן לשכוי בינה" תיבת "לשכוי" מלרע או מלעיל?
בתודה ובהערכה רבה.
שלום לרב צפניה היקר, מה שלומך? רציתי לשאול לגבי צירוף למניין, כל עוד אין היתר להצטרף עשרים בבית כנסת בשני קפסולות, האם ניתן להצטרף 10 כאשר יכול להיות מצב שחלק מאחורי מחיצה מניילון-אמנם כולם בתוך בית הכנסת. וגם לשאול (ראיתי כאלו שמקפידים על כך בבית כנסת ספרדי) שיהיו כל העשרה בבית הכנסת ממש ואפילו לא אחד שניים בכניסה שרוצים להיות בחוץ (אבל רואים ושומעים) באוויר הפתוח לרשות הרבים.
תודה רבה!!
לרב שלום!
א. לא מצאתי דבר ברור לשיטתנו, האם יכול הש"ץ להתחיל החזרה קודם שסיים העשירי תפילתו (כדעת מהר"ם בתשו' הובא בהגמ"י אות ח וכ"פ בילקו"י) גם אם אין עשרה שיענו אמן. (ודלא כמרן קכד, ד).
ב. האם אפילו ישן? (כמסקנת הילקו"י שם ח"ב עמ' עו להקל ע"פ מרן, ודלא כמ"ב והט"ז ועוד)?
מה הרעיון של חכמי ישראל בתקנה המחייבת תפילת תשלומין למי שלא התפלל תפילה בזמנה?
מי ששכח להתפלל תשלומין גם בתפילה הסמוכה לה, האם בכל מקרה איבד את הזכות לתפילת תשלומין?
האם סמיכות התשלומים לתפילה הסמוכה לה מעכבת או שיש לו את כל הזמן של חיוב אותה תפילה סמוכה?
לק"י שלום עליכם מארי! אני השואל מכ"ג סיוון על שיטת מהרי"ץ בברכות השחר. ראשית
תודה רבה לכה"ר על התשובה. אני נוהג לברך כל ברכות השחר, אך עפ"י מהרי"ץ
רציתי לשנות וברך רקה משנתחייבתי אך נמנעתי מזה כיוון שראיתי את דברי מהר"י רצאבי הנ"ל. בעיקרון עד לפני שנה עשיתי לפי מהר"י רצאבי בכל ההלכות מתוך ההנחה שהוא פסק כמהרי"ץ בכ"מ, (כלו' שקיבלתי את מהרי"ץ) אך משנתברר לי שלא, ועוד שבמקום שלא גילה מהרי"ץ דעתו הוא פוסק כהשו"ע, קצת עזבתי את דרכו. הלכה למעשה האם אני יכול לנהוג כהרמב"ם בברכות השחר כיוון שכך נראה עיקר דעת מהרי"ץ?
אני נוסע כל בוקר לעבודה מבית שמש לרחובות וחזרה, נסיעה של חצי שעה - ארבעים דקות, האם אני צריך לומר כל בוקר תפילת הדרך?