האם יש הגבלת זמן לאמירת קדיש אחרי לימוד תורה על בת שנפטרה?
אב שאיבד את בתו לפני 4 שנים ועדיין ממשיך לומר עליה קדיש מדי יום. האם בסדר כך להמשיך? מה דעת הרב?
לפי הדין התלמודי, אין חיוב על אבל לומר קדיש בדין פטירת יקירו.
אבל זהו מנהג בתר תלמודי, ועיקרו הוא אמירת קדיש ע"י הבן על אביו או אמו.
אלא שהמנהג התרחב מאוד, ואם הבת היתה קטנה במותה, י"א שאין אומרים קדיש על קטן שנפטר, שעדיין לא היה בר חיוב, ואין עליו מידת דין,
לפי יהודי תימן, אומרים קדיש דעתיד לחדתא, שאומרים אותו אחרי לימוד תורה שבעל פה, ולכן כל שאותו אבל משתתף בשיעורי תורה ואומר קדיש, יישר כוחו, ואין הגבלת זמן לכך, לא מתורת חיוב אלא מתורת רשות.
ויש להיזהר במנהגי שאר העדות שאמירת הקדיש יתום כרוכה באמירת קדישים ללא צורך, ואין מרבים באמירת קדישים.
תכנים לקריאה נוספת
האם מותר לאשה לומר קדיש יתום על הורים שנסתלקו מהעולם?
כיצד התייחסו חכמי אשכנז הראשונים למה שקרוי "קדיש יתום" או "חצי קדיש", ומה מקור קדיש זה?
האם לפי משנת הרמב"ם ניתן לומר שהקדיש מסוגל לשנות את דינו של הנפטר להעלות את דינו מגהינום לגן עדן?
אילו בעיות, כולל הלכתיות, מתעוררות כתוצאה מהתופעה שכל אבל רוצה לומר קדיש בציבור על הוריו?
תפילה
בס"ד שלום עליכם כבוד הרב!!!
1. אני מתפלל תפילת 18, והכהנים התחילו לברך. אני צריך להפסיק או להמשיך להתפלל?
2. אני בבא לציון לאחר הקדושה, בפסוקים, והציבור מוציאים ספר תורה. להפסיק בפסוקים ולהתחיל אל ארך אפים?
זמנים בתפילות
שלום לרבנים, אני מלמדת מבוגרים את התפילות, וב"ה רואה המון סייעתא דשמיא מעבודתי. מה שמפליא אותי מכל הוא שאני מגלה דברים בתפילות שאף פעם לא שמתי לבי אליהם, מתוך הכרותי את התפילות בע"פ. אחד הדברים שמפליאים אותי הוא שיש שינויים בזמן ו/או בגוף בתוך ברכה, לדוגמא, שים שלום - מדבר בגוף שני יחיד (עמך, ברכנו וכו'), ובסוף, פתאום "המברך את עמו (גוף שלישי יחיד) ישראל בשלום". תהיתי ולא יכולתי למצוא תשובה לשאלה זו. למה אכן חז"ל שינו זמנים וגופים באמצע תפילות?
סוף זמן תפילת שחרית
שלום לכבוד הרב
כה"ר ענה לי בעבר בתשובה אם עבר 4 שעות אינו יכול להתפלל שחרית
אלא נדבה ואם נאנס או שגג יתפלל תשלומין
איך זה מסתדר עם לשון רבנו בהל תפילה פ"ג ה"א "ואם עבר או טעה
"להתפלל אחר 4 שעות עד חצות היום יד"ח
תודה רבה
האם מותר לומר בקשות, תחנונים ופיוטים בראש השנה שחל בשבת?
שאלה א:
הלכות שבת פרק ל׳:
אסור להתענות ולזעוק ולהתחנן ולבקש רחמים בשבת. ואפילו בצרה מן הצרות שהציבור מתענין ומתריעין עליהן אין מתענין ולא מתריעין בשבת ולא בימים טובים, חוץ מעיר שהקיפוה גויים או נהר, או ספינה המיטרפת בים, שמתריעין עליהן בשבת לעזור אותן, ומתחננין ומבקשין עליהן רחמים:
פירוש הרב קאפח:
כיצד יש לנהוג בקדושה.
שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול, מה סובר מארי יוסף קאפח, לגבי קדושה. האם 'במשבחים ואומרים' צריך לכרוע? וב'ימלוך' צריך להרים את עקביו?
מדוע הרמב״ם מתיר להקדים תפילת ערבית, והאם ההיתר מיוחד לשבת?
שלום כבוד הרב
סליחה על השאלה הארוכה, אבל הדבר נצרך לצורך הבהירות.
יצא לי לעיין בדברי הרמב"ם על זמן מנחה וזמן ערבית, ורציתי לשאול על תפילת ערבית מוקדמת.
ההלכות בנידון, הלכות תפילה ב, ו-ז:
ו תְּפִלַּת הָעֶרֶב - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה, הַמִּתְפַּלֵּל אוֹתָהּ יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר...
תהילים
רציתי לשאול האם מותר לקרוא תהילים בשעות הערב ומה קורה במידה ושוכחים לקרוא בשעות היום? האם עדיף לא להתפלל בכלל??
תודה