מארי והזהר
שמעתי מרבנים חשובים שמארי בכניסתו לבית הדין נשבע שהוא מאמין בזוהר, ואילו בספר שכתבה עליו נכדתו היא כותבת שהם שאלו אותו על כך והוא השיב שמעשה זה לא היה ולא נברא. למי להאמין?
איני יודע. אני מניח שאם נכדתו כתבה בכתובים את הדברים האמורים, היא לא תשקר במצח נחושה, וחזקה עליה שהיא דוברת אמת.
תכנים לקריאה נוספת
בל תוסיף
לכבוד הרב ידועה שתורתנו היא נצחית, ואין רשות לשום נביא להוסיף עליה או לגרוע ממנה אלא רק באופנים מסויימים שהותרו לסנהדרין גדולה לחדש תקנות וגזרות דרבנן. וחז"ל אומרים בפירוש על הפסוק "אלה המצוות" - שאין נביא רשאי לחדש דבר. ויש מי ששאומר שנביא אינו יכול אפילו להכריע בין החכמים במקום של ספק. ואם כך, כיצד תורת הקבלה וכתבי המקובלים שמבוססים על רוח הקודש וגילויים משמיים חידשו דברים מעשיים בהלכה ואף חולקים לעיתים על התלמוד? לדוגמה - האיסור לגעת בזקן, שלדעת המקובלים אסור בכלל לגעת בזקן אפילו במספריים. וכן האיסור ללכת ד אמות בבוקר בלי נטילת ידיים שאין לו כלל איזכור בתלמוד והפוסקים כפי שהבנתי.
רמב"ם וקבלה
שלום לכבוד הרב וחג שמח, האם הרמב"ם ראה את תורת הקבלה ושלל אותה או לא ראה? (עיין שו"ע סימן רמ"ו בביאור הגר"א שאומר שהרמב"ם לא ראה את הפרדס). אם כן, מה המקור לאמונתם שך הדרדעים שתורת הקבלה היא שקר (ח"ו)? איך גישה זו מסתדרת עם כל דברי רבותינו במהלך כל הדורות? האם השו"ע \האר"י זל \ גר"א \ חיד"א \ וכל גדולי זמננו טועים ומטעים? האם הדרדעים מקבלים את השתלשלות תורה שבע"פ עד שזה מגיע לזוהר וקבלה? בברכת חג שמח,