שאלות על פי משנת הרמב"ם
ל"קי לכבוד מורנו ורבנו
1. מדוע נכון לומר חי ב - צרה
2. מנחין תפלין מיושב או עומד
3. האם גת צריך לעשר, באור לשאלה
4. מהיא ההגדרה לקדוש
5. בקריאת שמע מה עליי לכוון
[א.] אם אדם קרא קריאת שמע ואח"כ רוצה להתפלל , מותר לו לברך את הברכות עוד פעם?
[ובאשר לדין שמי שלא הספיק לקרות בתוך זמן ק"ש יקרא אח"כ ולא הפסיד הברכות , ואע"פ שלא קורא קריאת שמע בזמנה , דין זה מתורץ ע"פ מה שכתב הכספ"מ בסוף פ"ב מהלכות ק"ש שאמר שהזמן שתיקנו זה בגלל זמן תפילה ]
[ב.] כיוצא בו האם מותר להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים? [בגלל שאח"כ צריך לקרות קריאת שמע ולכתחילה עם הברכות]
א לא הבנתי את השאלה.
ב מותר להתפלל ערבית עם ק"ש לפני צאת הכוכבים, אך יש לחזור ולקרוא קרית שמע אחרי צאת הכוכבים.
ל"קי לכבוד מורנו ורבנו
1. מדוע נכון לומר חי ב - צרה
2. מנחין תפלין מיושב או עומד
3. האם גת צריך לעשר, באור לשאלה
4. מהיא ההגדרה לקדוש
5. בקריאת שמע מה עליי לכוון
שלום לכבוד הרב!
אני תימני, וכידוע אינינו אומרים את נוסח הקדושה עם החזן אלא רק קדוש קדוש... ברוך וימלוך. האם יש בעיה לומר את כל נוסח הקדושה כמנהג הספרדים והאשכנזים (שהרי ע"פ האריז"ל צריכים לאמר)? אם התשובה היא שעדיף שלא לאמר, אז מה אני עושה אם אני מתפלל איתם ולא שומע את החזן אומר אותם כי הוא מתפלל בקול חלש?
שלום וברכה כבוד הרב.
עבודת ה' על מנת לקבל פרס הינה פחותה.
נאמר בתחנונים שלאחר סדר היום: "כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא..."
האם ראוי לומר זאת?
יענה כבוד תורתו ושכרו מן השמים
יחיד שלא אמר הלל עם הציבור, האם חייב כיחיד להשלים ולומר הלל במשך היום?
האם בכוחו של רגש הצער בבית האבלים לבטל חיוב אמירת הלל, תחנון, צידוק הדין, ברכת שהחיינו, נשיאת כפים?
היש הבדל בדין אמירת הלל בר"ח לבין אמירתו בימי החנוכה?
שלום כבוד הרב רצון ערוסי
היום התפללתי מנחה בבית ספר ושכחתי שהתפללתי והייתי חזן ורק אחרי הקדושה נזכרתי שהתפללתי.. ישר באותו הרגע אני אמרתי שזאת תפילת נדבה... האם עשיתי בסדר? ואם לא האם הרב יוכל לומר לי איך לתקן זאת
תודה רבה
לק"י כבוד הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו יאריך השם ימיו בטוב ושנותיו בנעימים וירחיב גבולו וירבה חילו. נהגו העם בארצות תימן לומר אחר התפלה במנחה וערבית קודם עלינו לשבח מזמורי תלים. (ועד כמה שאני יודע נהגו כן אף הרמביסטי"ם אע"פ שמרי כתב שרצונו עז להדפיס סידור כנוסח הרמב"ם בפועל לא עשה כן והמשיך להתפלל כתכלאל מהרי"ץ.) בישיבתנו נוהגים לומר אחר עלינו לשבח מזמורי תלים למען ירחם השם עלינו. ומכיון שבזמן שהאשכנזים אומרים עלינו לשבח אני אומר למנצח ושיר למעלות, וכשהם אומרים את המזמורים שאחר התפלה אני אומר עלינו לשבח נמצא שאיני אומר עמם את המזמורים האלו.
האם הצורך בעשרה אנשים לברכת חתנים היא בדר קדושה או בגדר פרסום הארוע?
כאשר העדים נמצאים מחוץ לחופה אך הם רואים ושומעים את מעמד הקידושין, האם יש גדר חולקים רשות לעצמם?
תימני יחיד שנמצא בישיבה של ספרדים ואשכנזים, האם יכול לעלות חזן במבטא עברי בנוסח ספרדי או אשכנזי??
הסיבה שאינו יכול להיות חזן תימני כיוון שהנוסח שונה לדוג' בקדושה וגם המבטא לא יובן לציבור. לכן יוצא שאם הוא לא עולה להתפלל בנוסח המקום ובמבטא שמובן למתפללים אז הוא לא יכול להיות חזן. אז האם אומרים שעדיף לא לשנות מנהג אבות ולכן לא יעלה אף פעם חזן, או שאם הוא רוצה אז אפשר?
תודה רבה
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו כידוע ישנו סימן לזרקא ומנגינה מסולסלת, בתרגום ההפטרה. שאלותיי:
1) מה תפקידו? האם הוא בא להדגיש נושא מסוים? האם ישנה חוקיות במתן הזרקא?.
2) שמעתי מיוצאי ודעה ומהאצר אשר בתימן, שלא היתה להם מסורת בזרקא זו בתרגום ההפטרה ולא נהגו בה. ולפיכך האם ישנה מסורת קדומה ליוצאי צנעא וסביבותיה? בברכה וכבוד רב ב"ר
לכבוד הרב השלום והברכה! בילקוט יוסף (המהדורה האחרונה ) נכתב שם, שאם אדם ששכח לברך ברכת התורה ונזכר בפסוקי דזמרה צריך להפסיק שם ולברך ברכת "אשר בחר בנו" ואח"כ בין ישבח ליוצר אור יברך "על דברי תורה " ו "והערב נא " וימשיך כסדר. לכבוד הרב - היכן צריך להפסיק - מייד כשנזכר או בין הפרקים (של פסוקי דזמרה )?
בתודה רבה אליחי
מהם הטעמים לנוהגים מנהג זה והאם יש להם מקור במשנה ובתלמוד?
היש להפגין הסתייגות ממנהג זה היות ואין לו זכר בכל סידורי תימן?