שבת חתן בשנת אבל

שלום כבוד הרב שליט"א 1 סבתי, תושבת אחת הקהילות היהודיות בחו"ל, רכשה לפני כ - עשר שנים חלקה בבית החיים של הקהילה. היא שילמה בתשלומים עד סיימה את המחיר שנקבע בזמנו. לאחרונה, החליט ועד הקהילה, לאחר שהורע מאוד מצבה הכלכלי של הקהילה, עד כדי אי אפשרות למלא את חובותיה של הקהילה - לדברי הועד (סביר להניח שזה נכון), להכפיל את מחיר החלקות. הם החילו זאת, גם לגבי מי שכבר שילם ומבקשים לשלם את ההפרש. סבתי במצב בריאותי לא טוב והיא חוששת שאם חלילה יקרה לה משהו, ייפול הדבר על בניה, מה שאינה רוצה.

1. האם מותר לשאול אבל בזמן השבעה שאלה בנושא עבודה, שהוא בבחינת דבר האבד?
2. היכן אפשר לקרוא וללמוד הלכות של רחצת מתים לאישה/לגבר?

ברצוני לטהר את הבית של אימי ז"ל שנפתרה בתוך הבית בנסיבות טרגיות - שאיפת עשן עקב פיצוץ ושריפה בבית שנגרמו על ידי דייר שהיה גר בקומת המרתף ואשר החליט לשים קץ לחייו (גם הוא נפטר בתוך הבית). האם צריך לטהר את הבית? כיצד ניתן לעשות זאת? מה עלי לעשות?
בתודה מראש, רונית ישי

שלום לרב! שאלתי היא (שאלה
1): האם על פי מסורת תימן אנו מחוייבים בכלל, לקיים איזה מנהגי אבלות על קרוב שנפטר? כמו יום אזכרה? או פקידת הקבר ביום השנה? או לפני יום הכיפורים? ואם אנו מחוייבים על קריאת קדיש ביום האזכרה השנתי? ואם עדיין צריך לעלות ולקרוא את ההפטרה בשבת שלפני יום השנה? (שאלה 2 ) ואני שואל זאת, מפני שאני זוכר את סבא שלי זכרונו לברכה, שלעולם לא ערך דיני אבלות או קרא קדיש ביום כלשהו לציון אזכרה של קרוביו. נראה היה שבמסורת תימן לאחר יום השנה אין ערך יותר למת. זה נכון?

שמעתי את השיעור היומי של מו"ר אודות קריעה על הגרי"ש אלישיב זצ"ל האם בגלל שלא נהגו, נבטל הלכה של רבנו? הרי לפי רבנו יש לקרוע על כל אדם כשר, מאחר ואחרים לא קורעים מה אכפת לן מה אחרים נוהגים? האם מכיון שאחרים לא נוהגים בחליטה, נבטל חליטה ולא נקפיד במשתאות וסעודות גדולות? ולצערי, לא ירדתי לסוף דעתו של מו"ר. אני למד מהרמב"ם כי יש לקורע על אדם כשר, מזה למדתי שיש לקרוע על סבי שנפטר (אחד מהם) וכיו"ב.
תודה למו"ר

גילוח ביום השלושים שלום כבוד הרב אימי נפטרה בתאריך ט"ז חשוון 1/11/2012 זה היה יום חמישי בבוקר והיא נקברה באותו היום בשעה שלוש נאמר לנו שניתן להתגלח מחר ואחרים אמרו שצריך לחכות למוצאי שבת ואחרים אמרו ביום ראשון אני רוצה לדעת מתי להתגלח? האם יש הבדלים בין ספרדים ואשכנזים בעניין?
תודה אהוד

שלום הרב.
הבנתי כי האיסור של נתיחה לאחר המוות נובע מכבוד המת ע"י אי - נתיחה של הגופה. אך אביא מצב תאורטי; לו יווצר מקרה בו הנתיחה שלאחר המוות של גופה מסוימת תביא ללכידת רוצח מסוים/תציל באיזשהו אופן חיים של אנשים אחרים - האם כבוד המת יהיה חשוב יותר ממניעת הרג של אנשים אחרים או שעדין נדאג לכבוד המת אעפ"י שמכך "נפסיד" מניעת רצח אחרים? אני מקווה שהדמיון ברור - אך הענין אפשרי מאוד...
בתודה מראש..