האם מותר לאדם מעדה מסוימת לנטוש מנהגיו ולהתחיל לקיים מנהגי עדה אחרת ,
יסוד השאלה מה תוקף יש למנהג עדה וכל שכן במנהג מאוחר
שהוא ודאי בתר תלמודי?
עקרונית – לא. כי יש חיוב לנהוג לפי מורשת אבות, אבל מבחינה מעשית, אם אין לו במקומו קהילה דתית תורנית טובה, הנוהגת כמנהג אבותיו, ואם הוא למד מילדותו בישיבות שאינן נוהגות כמנהג אבותיו, והוא מחובר עם רבנים, שאינם נוהגים כמנהג אבותיו, יכול לשנות מנהג אבותיו, ולנהוג כמנהג של רבותיו.
לכבוד תורתו הרה"ג רצון ערוסי שלומות כנהר,
1) האם מותר ליטול ידיים מכמה כלים, לדוגמא כוס שמספיקה רק ליד אחת, ואז לקחת כלי נוסף וליטול את היד השניה ? או שמא מדובר בכלי אחד דווקא ?
2) באחת מהתשובות כבוד תורתו דיבר על כך שתהילים (שנוהגים בימינו לקרוא לזכר מתים) אינו נחשב תלמוד תורה שאחריו אפשר לומר קדיש. והנה רבינו ז"ל כתב שדברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן (פרק א הלכות ת"ת הלכה יב). מדוע אם כן אי אפשר לומר קדיש על מזמורים ?
תודה רבה מראש ותהא משכרתך שלמה מן השמים,
האם מותר להשתמש במים לאחר שחלטו בהם הבשר ,לצורך בישול וכדו'?
האם רשאי אחרון לחלוק על דברי ראשון או אפילו גאון?
מהי המלאכה שיש לחשוש לה לאסור השימוש במגבונים אלו בשבת?
מה ההבדל בין סחיטת בגד שנשרה במים לבין סחיטת מטלית שסיפגו בה משקין ע"מ להצילם?
מדוע הגביל הגר"ע יוסף היתר שימוש במגבונים רק לקטנים והאם בנסיבות דומות ניתן להתיר גם עבור בוגרים?
רמב״ם
שאלה:
שלום הרב בשורש תשיעי בספר המצות רמב"ם אומר להאמין או ערבית אעתקאד למצות יחוד ואהבה ויראה אבל בספר המצות מצוה שלישי - אהבת ה - הוא מדלג להאמין או ערבית אעתקאד. (יש אעתקאד ליראה). למה הוא מדלג?
אני גר בחול וצריך לעבור דירה, ומצאתי דירה מתאימה, אבל הדלת ליכנס לבנין רק פועלת עם מפתח אלקטרוני.
שמים את המפתח ליד החיישן ואור LED קטן דולקת והמנעול משתחרר. האם אני יכול להשתמש בזה בשבת?
שלום הרב! האם יש מקום להחמיר לדעת רבנו , ולטבול לפני התפילה במקווה? בפרט שכתב תשובה שמעולם לא התכוון לבטל תקנת עזרא וכו.. מה מנהג תימן בזה? הרב שמע מארי פסק בנושא?
מהם המבחנים הקובעים להיתר עניית אמן בשעה שנמצאים רחוק משליח הציבור?
היש לדמות שמיעת הקדיש ממכשיר שידור כלשהו לציבור בבית הכנסת הגדולה שבאלכסנדריה שענו אמן לאחר הנפת הסודר ע"י החזן?
לשיטת הנוהגים לעמוד בזמן אמירת הקדיש, האם דווקא כששומעים הקדיש ישירות ממי שיש לו "חיוב"?
א) חלק מיהודי תימן נהגו בד"כ עפ"י השולחן ערוך, וחלק אחר נהג בד"כ עפ"י הרמב"ם, למעט מקרים חריגים.
האם מותר ליהודי ממוצא תימני,אשר אבותיו נהגו בד"כ עפ"י השולחן ערוך, להחליט לנהוג עפ"י פסיקת הרמב"ם בלבד, גם גם במקרים החריגים בהם חלק מיהודי תימן (לא אבותיו של השואל) נהגו שלא עפ"י הרמב"ם?
ב) האם מותר ליהודי ממוצא כלשהו, לשנות ממנהג אבותיו, ולהחליט לנהוג עפ"י פסיקת פוסק גדול ומפורסם (כמו, הרמב"ם, או הראב"ד, או השולחן ערוך, או הרמא או הרב עובדיה יוסף, או כל רב אחר גדול ומפורסם), בהנחה כי אין לאדם זה כל בעיה טכנית בברור הפסיקה של אותו פוסק בו הוא בחר, בכל נושא בו הוא נתקל?
האם ניתן ומותר להקים שותפות עם גוי ביודעין שהגוי עובד בשבת ומרוויח כסף
והיהודי נהנה מהרווח
