באילו נסיבות רשאי אדם לשנות ממנהג אבותיו ולנהוג כמנהג רבותיו?
האם מותר לאדם מעדה מסוימת לנטוש מנהגיו ולהתחיל לקיים מנהגי עדה אחרת ,
יסוד השאלה מה תוקף יש למנהג עדה וכל שכן במנהג מאוחר
שהוא ודאי בתר תלמודי?
עקרונית – לא. כי יש חיוב לנהוג לפי מורשת אבות, אבל מבחינה מעשית, אם אין לו במקומו קהילה דתית תורנית טובה, הנוהגת כמנהג אבותיו, ואם הוא למד מילדותו בישיבות שאינן נוהגות כמנהג אבותיו, והוא מחובר עם רבנים, שאינם נוהגים כמנהג אבותיו, יכול לשנות מנהג אבותיו, ולנהוג כמנהג של רבותיו.
תכנים לקריאה נוספת
סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט
הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.
הלכה ומנהג
לק"י
מנין לקוחה האמרה "מנהג דוחה הלכה " ומהו הבסיס לאמרה זו? מהם סייגיה וגבולותיה ? האם אמרה זו נכונה ? מתי? ובאיזה תנאים? אני שואל מאחר ולעיתים משתמשים בביה"כ באמרה זו כ"מסלול עוקף הלכה"?!ו
זמני עלות השחר והנץ החמה בהלכה והדלקת נרות חנוכה במוצאי שבת
מקורות: גמרא, פסחים, צג, ב רמב''ם: ספר אהבה
שו"ת בענייני ימי החנוכה
קדיש המושמע מקלטת בעצרת יום השואה, האם רשאים לענות אמן? היש צורך לעמוד?
מהם המבחנים הקובעים להיתר עניית אמן בשעה שנמצאים רחוק משליח הציבור?
היש לדמות שמיעת הקדיש ממכשיר שידור כלשהו לציבור בבית הכנסת הגדולה שבאלכסנדריה שענו אמן לאחר הנפת הסודר ע"י החזן?
לשיטת הנוהגים לעמוד בזמן אמירת הקדיש, האם דווקא כששומעים הקדיש ישירות ממי שיש לו "חיוב"?
בנסיבות שהתנתק החשמל ביו"ט, האם מותר לומר לגוי שיחזיר את החשמל לפעילות?
האם ההיתר של עשיית מלאכת אוכל נפש ביו"ט כוללת אמירה לגוי שיפעיל אפילו את המזגן?
היש בנסיבות אלו של החזרת החשמל לפעילות תוך עקיפת הגורם המקצר, גדר של "מתקן מנא"?
עד כמה צריכים להתחשב ע"מ לפסוק להיתר אמירה לגוי, בעובדה שמדובר בבבית שדרים בו ילדים?
שאלה דחופה בקשר לאבנית
לא הבנתי את ההוראה של מהרי"ק שאבנית דינה ככלי חרס?
הלא האבנית היא לכלוך שמצטבר על הדפנות ואם ניקיתיה והסרתיה היטב לא אוכל להכשיר את המיחם?!
וכמו כן מדוע יאסר המיחם כולו ולא רק המכסה שרק עליו יש מגע של חמץ?
אני צריך תשובה דחופה כיון שאין לי מיחם מיוחד לפסח והאם עלי לרכוש מיחם במיוחד? אעשה זאת רק אם זהו עיקר הדין ולא חומרה.
תודה וברוך תהיה
אבל שחל שביעי שלו ביום ר"ח - האם מותר בעלייה לקבר?
היש מקור למנהג העלייה לקברים ביום השבעה, יום השלושים, יום השנה ומדוע יהודי תימן לא נהגו בו?
לנוהגים מנהג העליה לקבר, האם יקדימו או יאחרו העליה לקבר באותם ימים אם חלים בהם ימים שאין מספידין בהם?
הלכה היא בידוע שאפילו ת"ח אין מספידין אותו בר"ח אלא בפניו וא"כ כיצד ניתן להתיר על בסיס מנהג לעלות לקבר בו ביום תוך חילול קדושתו של ר"ח?
על מה סומכים בשמיעת הקלטות כלי שיר, ומה הדין בשמחת מצווה?
א. מדוע סומכים על הדעות שאין איסור לשמוע הקלטה של כלי שיר והרי ממה שכת"ר ,,וכל כלי שיר" משמע גם בהקלטה?
ב. האם ראוי לסמוך על זה?
ג. האם בחולו שלמועד, ראשי חדשים, חתונה, יום העצמאות ויום ירושלם וכדומה יהיה מותר לשמוע כלי שיר (אפילו אמיתיים)?
חנוכת בית
שלום כבוד הרב
דירה שנרכשה להשקעה כלומר הרוכש מתכוון להשכיר את הדירה, האם המשכיר או השוכר צריך לערוך חנוכת בית?