פלטה המחוברת לשעון שבת

שלום לרב
בערב שבת מכרו את העליות לתורה, וראובן קנה ואף הגבאי סימן אותו. למחרת שמעון קפץ ועלה לאותה עליה וטען שהוא קנה את העליה. האם ראובן חייב בתשלום עבור קניה/ נדר זה?
תודה רבה.

לכבוד מו"ר הברכה והשלום
בישיבתנו הצטרפנו כמה בחורים לקנות מקרר אלא שבשבת גילינו שמעל המקרר מתחת לשלט של החברה וכד' יש מד מעלות שכאשר פותחים את המקרר לאחר כמה שניות משתנה הטמפ' הכתובה בצג כמה וכמה פעמים. ולכן, רציתי לשאול אם יהיה מותר להשתמש במקרר זה בשבת
א. דאולי לא הוי כתיבה כלל. ואת"ל מדרבנן י"ל דהוי גרמא וא"כ הוי פס"ר בדרבנן בגרמא שמותר (וכמו שהוכיח הגאון אבני נזר או"ח סי' קצ"ד אות ב') אודה למו"ר שיואיל לענות לי על פתגמא דנא.
ואחתום בברכת תכתבו בספר החיים ובספר הזיכרון ובספר מחילה וסליחה וכפרה
הכו"ח

שלום וברכה מארי הנכבד, יאריך ה' ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, ידוע שמנהג תימן היה שמותר לשנות את מקום הסעודה בתוך הבית, גם מחדר לחדר. השאלה היא האם מנהג זה כולל שאר דברים התלויים בשינוי מקום, כגון:
א. האם אדם שקידש בחדר אחד בביתו, יוכל לסעוד סעודתו בחדר אחר?
ב. וכן האם אדם שסיים לסעוד בחדר אחד, יכול לברך בהמ"ז בחדר אחר?

שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול, האם לדעת מארי יוסף קאפח, מותר לכוון שעון על בטריות בשבת? ומה הטעם לזה? ומה לגבי הכפתור שיש בשעון, שבו מדליקים את המנורה הקטנה שנמצאת בשעון?

לכבוד הרב רצון ערוסי שלום רב!
ברצוני לשאול אם (ומדוע) אין האיסור לשתות יין שנמזג בידי מחלל שבת נדחה (לפחות במסגרת קידוש) משום הכלל הקובע כי גדול כבוד הבריות, שדוחה איסורים דרבנן. אני מתייחס, כמובן, למקרים בהם מחלל השבת מודע לדין יין נסך, ועלול להיפגע מכך. ומה במקרה שהנמנע מן היין רק חושד שהמוזג מחלל שבת, אבל אינו יודע זאת. לבסוף, האם לא ראוי לסמוך במקרה כזה על הדעה המקלה ביין מבושל, גם למי שמחמיר בכך בדרך כלל?
תודה!

שלום לרב הלכות שבת פרק כ"ט "אין מקדשין אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח– לפיכך אם נתערב בו דבש או שאור" אפילו כטיפת חרדל בחבית גדולה–אין מקדשין עליו: כך אנו מורין" בכל המערב– ויש מי שמתיר לקדש עליו" ואומר לא נאמר היין הראוי לנסך על גבי המזבח אלא להוציא יין שריחו רע" או מגולה" או מבושל–שאין מקדשין על אחד מהן". עד כמה שידוע לי הרמב"ם מביא רק במקומות בודדים דעות שונות בהלכה" וברוב המכריע הוא כותב רק את דעתו האחת בהלכה וכל מה שאינו להלכה לדעתו אין הוא מזכיר. בהלכה זו הרמב"ם מביא את הדיעה השונה מדעתו וגם מנמק את הדיעה השונה.

בס"ד לכבוד הרב שלום! אני אומרת תהילים (40 יום) בע"ה. שכל אחד אומר על השני ולאחר מכן יש יהיה רצון (תפילה קצרה עם הבקשה) עם שם האדם שמתפללים עליו... האם מותר לומר גם בשבת את ה"יהי רצון"?תודה רבה!