נפילת אפיים
שלום לכבוד הרב מדוע בסידור שיח ירושלים נאמר (לאחר תפילת מנחה בהערה), שמשמע מדברי הרמב"ם (בהל' תפילה פ"ה הל' יד) שאין נפילת אפיים בי"ד וט"ו אדר א? כיצד הבינו כן? בברכה ובתודה
בעקבות הלכה יומית "מהו משלוח מנות הראוי".
https://net-sah.org/audio/49834
אם יין לא נחשב סעודה, הרי "אין סעודה אלא רק בשר ויין".
הרי בסעודה שלישית, אם אדם מתענה, יכול לקבוע סעודתו על יין רק.
אם אפשר להסביר בבקשה.
סעודה = דברי מאכל, היין הוא משקה. והוא דבר חשוב, אבל בשביל לצאת ידי חובה, צריך משלוח מנות שראוי להיות חלק מסעודת פורים.
שלום לכבוד הרב מדוע בסידור שיח ירושלים נאמר (לאחר תפילת מנחה בהערה), שמשמע מדברי הרמב"ם (בהל' תפילה פ"ה הל' יד) שאין נפילת אפיים בי"ד וט"ו אדר א? כיצד הבינו כן? בברכה ובתודה
מהי הגדרת מתנה לעניים דווקא ביום פורים ומה נשתנתה מתמיכה וצדקה לעניים שחובתם במשך כל השנה?
הניתן להמיר יעוד של מתנות לאביונים למצוות חשובות כגון פדיון שבויים? האם חל גם על העניים שקבלו המתנות?
מי שפושט ידו בפורים, האם יש לחקור ולדרוש ע"מ לתת לו מתנות לאביונים או ניתן להסתפק במתן פרוטה?
אני בשנת אבל על אבי, הייתי רוצה לדעת :
א. קריאת מגילה בביה"כ כשהאוירה היא שמחה?
ב. האם מותר להשתתף בסעודת פורים עם משפחת בעלי?
ג. האם מותר להשתתף בסעודת פורים עם חברים?
ד. כיצד יש לנהוג לגבי משלוח מנות? ( שליחה וקבלה)
תודה מראש
כבוד הרב ערוסי השלום והברכה יש לי שתי שאלות לקריאת המגילה א - האם אצל התימנים או בעדות הספרדיות נוהגים לעשות רעש כשקוראים במגילה ל -"המן"? ב - איך צריך שיכתב במגילה בכל, המילים בפרק ח' פסוק 11? "להשמיד להרג ולאבד" (בלי ו' במילה להרג)? או "להשמיד ולהרג ולאבד (עם ו' במילה ולהרג)?
תודה לכבוד הרב יעקב
שלום עליכם הרב רצון יצ''ו,
אדם שאינו אוהב ולא נהנה מאכילת בקר כלל.
אוהב פרגיות צלויות או כבד צלוי בלבד מכלל סוגי הבשר השונים.
האם ביו''ט ובפורים חייב לאכול בקר? או שיכול לצאת בפרגיות ויין כמצוות שמחה.
האם ייחשב שקיים מצוה באופן פחות אופטימלי?
רבינו בחגיגה ב מראה שלא אבל זה רק בזמן בית מקדש.
האם פה ניתן להקל וכו'
תודה רבה
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו בהלכות מגלה וחנוכה פ"א הלכה ח' (מה' מכון מש"ה) כותב הרמב"ם על שלושה מצבים של התכנסויות והגדרות של כפר ועיר.
1) המקרה הראשון - כפר שבו האנשים אינם מתכנסים בשני וחמישי ולכן יקראו בזמנה דהיינו ב - יד'.
2) מקרה שני - עיר שאין בה עשרה בטלנין קבועין בבית כנסת וכו' דינה ככפר ומקדימין וקוראין ביום הכניסה דהיינו בשני וחמישי.