אישה שהתגרשה ורוצה לקחת אתה את כל המזוזות מהדירה השכורה הישנה,

כי אין לה כסף לרכוש מזווזת חדשות לדירה שכורה חדשה.

מה תעשה?

לכבוד הגאון כו' הרב צפניה ערוסי שליט"א,
שלום וברכה.
בספר טהרת מש"ה מבאר הרב שליט"א גדרי ההרחקות בנדה, אלו שהם מדינא ואלו שהוספו באורך הדורות. שאלתי היא, מה צ"ל היחס של אדם אשכנזי להחומרות שנתוספו לאחר זמן חתימת התלמוד, אם צריך להקפיד עליהם מדין מנהג אבות וסייג וכדומה, או שנאמר כי מאחר ואין להם מקור או סמך בתלמוד אי"צ, שאין בכח רבותינו שלאחר חתימת התלמוד להוסיף גזירות חדשות. וכן אם אולי משתנה הדבר אם מדובר בחומרא שנתוסף ע"י רבותינו הראשונים, או אלו שנתחדשו ע"י האחרונים.

לק"י

שלום לכבוד מורנו הר"ר רצון ערוסי יצ"ו.
חבר יהודי מאמין שומר תורה ומצוות שיתף אותי במצוקה שלו.
כבר 4 שנים הוא מקבל כל שנה מכה פיזית כואבת מאוד ל"ע בכל מיני אברים (ברגל/ ביד/ בשרירים...)
והוא תמה
א. מאחר וכל פעם זה קרה שהוא היה בדרך למצווה (לבית הכנסת/ לעזור לאשתו/ להרים את בנו...) הרי הייתה לו כוונה טובה והוא בבחינת שלוח מצווה או עסוק בחסד לזולת למה זה קורה לו?
ב. החזרה על האירועים מחדדים עבורו את הקושי להבין את דרכי ה' ומה ה' רוצה ממנו? איזה לימוד נוסף צריך ללמוד מכך?

אודה לתשובת כה"ר שליט"א
ויפוצו מעיינותיו חוצה

אם קהל מסוים נוהג מנהג כלשהו בטענה שעושים זאת משום "אל תטוש תורת אמך", מה כוונת אותו קהל?

בני אשכנז בחו"ל, למשל, נהגו מאות, אם לא אלפי שנים, להתפלל בהגייה אשכנזית שהיום נחשבת בארץ כחרדית בלבד.

למה במקרה כזה לא ניתן לטעון שהקהל הדתי לאומי האשכנזי בארץ עבר על "לא תטוש תורת אמך"?

האם יש חילוק בין נזקי ״גרמי״  שבהם המזיק חייב.   

 ובין נזקי ״גרמא״ שבהם המזיק פטור לפחות מדיני אדם. 

 לפי מיטב הבנתי רבנו מחלק אם הוא   ״בר היזקא״ שתוצאת הנזק ודאית שאז הוא חייב. או שלא ואז פטור.           

ידוע לי שרבו הפוסקים והשיטות להבנת רבנו. אשמח אם הרב יתן את דעתו על כך.       תודה רבה