האם יש הבדל או משמעות שונה בין קדושה בברכת היוצר לבין הקדושה בסדר היום, ובא לציון?

האם מפאת קוצר זמן אם לשחרית או למנחה. ניתן לומר קדושה בנוסח מקוצר זאת אומרת: אומר נקדישך ונעריצך ונשלש לך וכו׳ (כמו מנהג הבלדי) אחר שהציבור אומר קדוש וכו׳ אומר הש״ץ לעומתם משבחים כמו נוסח השאמי וגומר את הקדושה.   האם ראוי ונכון לנהוג כך או שב ואל תעשה עדיף?    ראיתי בהערה יט בפרק ט שמורי כותב שנוסח הקדושה לרבנו היא אחידה לשחרית למנחה ולמוסף

איץ ייתכן בשביל יחיד שאיחר עושים קדושה?

הייתי מבקש לשאול את הרב מספר שאלות מתוך עובדות בתפילה במניין בחצר בית הכנסת התימני:

א.  האם נכון בתקופה זו לבטל את תרגום הפרשה ולו על ידי מבוגר בטענה של צריך להזדרז ולסיים מהר את ההתכנסות ?

ב.  האם לא ניתן לוותר על מי שברכים בין העליות ?

ג.   האם העולה לתורה צריך להיות לבדו ליד ספר התורה ללא סומך והסומך יעמוד במרחק ממנו או אפילו לפניו אך במרחק  ויסמן לו על ידי תנועות ואפילו שהסומך יסתכל בחומש ?