האם אומרים מזמור שיר ליום השבת לפני ערבית של שבת לפי מנהגנו?
שלום הרב.
בשו"ת הרמב"ם במהדורת ר' יוסף קאפח, שאלה קע"ח, יכול להשתמע שלדעת הרמב"ם יש לומר מזמור שיר ליום השבת לפני ערבית של שבת.
האם אכן?
Раввин Эльяким Цадок разбирает «Аль ха-нисим» в «Биркат ха-мазон» и разные обычаи произнесения «Анейну» в пост.
Талмуд помещает ханукальное добавление в благословение благодарения. Урок отличает принятый обычай читать его от обязанности повторять молитву при пропуске. Затем сопоставляются обычаи читать «Анейну» в нескольких молитвах и обычай отдельного молящегося читать его только в Минху.
В благословении благодарения, согласно обсуждению Шабат 24а.
По объяснению в уроке — нет.
По уроку на иврите раввина Эльякима Цадока.
בשבת כד ע״א הגמרא שואלת אם מזכירים את חנוכה בברכת המזון משום פרסום הנס. רב הונא אומר שאין חיוב מעיקר הדיון, ומי שבא להזכיר אומר זאת בהודאה, כמו בתפילה. הרמב״ם פוסק להוסיף ״על הניסים״ בברכת הארץ שבברכת המזון, וב״מודים״ שבתפילת העמידה. הרב אליקים צדוק מסביר שמקומה של התוספת מבטא את תפקידה: הודאה לה׳ על הנס. אם ״על הניסים״ נשכח, אין חוזרים על העמידה או על ברכת המזון.
״בחנוכה ופורים, מוסיף באמצע ברכת הארץ, על הניסים … כדרך שמוסיף בתפילה״
מזכירים את ראש חודש בבונה ירושלים בברכת המזון ובברכת העבודה שבתפילה. ההזכרה כוללת בקשה על ישראל, ירושלים והשבת העבודה, והיא נידונה בסוגיה בזיקה לקרבן המוסף. בראש חודש אין חיוב אכילת פת. לכן אם שכחו ״יעלה ויבוא״ אין חוזרים על ברכת המזון. בתפילת ערבית של ראש חודש אין חוזרים על ההשמטה. בנוסח ברכה מעין שלוש של הרמב״ם אין תוספת לראש חודש או לחנוכה.
בתענית מוסיפים ״עננו״ בברכת שומע תפילה. בברייתא שבשבת כד ע״א נזכרות ערבית, שחרית ומנחה בימי תענית ובימי המעמדות, שבהם נציגי ישראל התענו לצד עבודת הקרבנות. רש״י מפרש שערבית שייכת לליל כניסת התענית, גם כאשר מותר לאכול עד עלות השחר. בערבית של מוצאי התענית אין אומרים ״עננו״, גם אם עדיין לא אכלו.
יש קהילות שמתחילות לומר ״עננו״ בשחרית. במנהג אשכנז היחיד אומר אותו במנחה, מחשש שמא ייאלץ להפסיק את הצום, ושליח הציבור אומר גם בשחרית בשם ציבור המתענים. לפי הברייתא הנדונה, מי ששכח ״עננו״ אינו חוזר על העמידה.
הרב אליקים צדוק מביא את הסברו של הרב יוסף דב סולובייצ׳יק למנהג לומר ״ברוך שם״ בקול בכניסת יום הכיפורים. גם כשאדם בא מסעודתו, מחשבתו כבר פונה לעבודת היום. בכך ניכר ההבדל בין הזמן שאליו שייכת התפילה לבין השאלה אם האדם כבר נמנע מאכילה. הרמב״ם (הלכות קריאת שמע א, ד) מביא את מסורת יעקב ובניו כיסוד לאמירת ״ברוך שם״ בלחש.
להמשך הסוגיה ראו על הניסים במוסף והזכרת ראש חודש בהפטרה.
אומרים ״על הניסים״ בברכת הארץ וב״מודים״. מי ששכח את ההוספה אינו חוזר. זמני אמירת ״עננו״ בתפילה משתנים לפי מנהג הקהילה.
היכן אומרים ״על הניסים״ בברכת המזון לפי הרמב״ם?
לפי הרמב״ם, אומרים ״על הניסים״ בחנוכה באמצע ברכת הארץ שבברכת המזון. שם מודים על הנס כשם שמודים עליו בברכת ״מודים״ בתפילת העמידה.
האם חוזרים אם שכחו ״על הניסים״?
לפי הרמב״ם, מי ששכח ״על הניסים״ אינו חוזר על תפילת העמידה או על ברכת המזון.
מה עושים אם שכחו ״יעלה ויבוא״ בברכת המזון בראש חודש?
מי ששכח לומר ״יעלה ויבוא״ בברכת המזון בראש חודש אינו חוזר על ברכת המזון, מפני שאין חובה לאכול פת בראש חודש.
איך אומרים ״עננו״ בערבית שלפני תחילת הצום?
לפי פירוש רש״י, הערב שייך כבר ליום התענית, גם כשעדיין מותר לאכול עד הבוקר. יש קהילות שהיחיד מתחיל לומר ״עננו״ בשחרית או במנחה, לפי מנהגן.
למה באשכנז היחיד אומר ״עננו״ במנחה ושליח הציבור גם בשחרית?
במנהג אשכנז היחיד אומר ״עננו״ במנחה של יום התענית, מחשש שייאלץ להפסיק את הצום לאחר אמירת התוספת. שליח הציבור אומר ״עננו״ גם בשחרית בשם ציבור המתענים.
האם שכחת ״עננו״ מחייבת לחזור על התפילה?
לפי הברייתא בשבת כד ע״א, מי ששכח לומר ״עננו״ בתפילת העמידה ביום תענית אינו חוזר על התפילה.
שלום הרב.
בשו"ת הרמב"ם במהדורת ר' יוסף קאפח, שאלה קע"ח, יכול להשתמע שלדעת הרמב"ם יש לומר מזמור שיר ליום השבת לפני ערבית של שבת.
האם אכן?
שלום למארי ערוסי, רבנו פוסק בספ"ט של הל' תפילה, שבר"ח צריך לומר את סדר היום רק אחרי מוסף. אני מתפלל בבית כנסת שלא נוהגים כך. האם לקרוא כמותם את סדר היום בין קריאת התורה למוסף, או שעליי לא לקרוא עימם אלא לאמרו אחר מוסף?
לכבוד מורינו ורבינו שלום וברכה,
אחדש"ו הדרתו.
בדבר ציבור המתפלל דרך קבע תפילה אחת. וכדרך העולם, יש בבית הכנסת חזנים איטיים ויש חזנים מהירים.
וכאשר עולה חזן מהיר, אין הכהן מספיק להתפלל עם השליח ציבור מילה במילה, הן מפני שהכהן נוהג כדעת מו"ר הרה"ג יוסף זצ"ל ומוסיף ברכת "אתה קדוש" בתפילתו והן מפני שהחזן מאוד מהיר (כ 8 דקות מיתגדל ליתגדל).
ומה יעשה הכהן? ומה יעשה החזן במקרים בהם הכהן נמצא עדיין במודים כאשר הש"צ כבר סיים מודים.
יורנו רבינו ושכרו כפול מן השמים.
ואל עליון יתמלא רחמים עלינו ויגן בעדינו כאשר אנו מבקשים רחמים ותנחומין לרבינו מאיתו יתברך.
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
א) כשאני עולה לס"ת אשכנזי/ספרדי (כגון: אני לוי ואין לוי אחר) האם יכול אני גם לקרוא או שהחזן יקרא?
ב) האם לגבר מותר ללכת לקוסמטיקאית?
ג) האם מותר לאישה שיש לה בעיות עור בקרקפת ללכת לרופא ושהוא יראנה בלא כיסוי ראש?
ד) האם מותר להיכנס בטיול לנחל כשיש שם נשים (לבושות)? ואם אני חפץ רק לעבור ולא להישאר שם? בכבוד רב.
אנחנו בית כנסת באלאדי- רגילים להתפלל מנחה וערבית "סמוכות" לפעמים אנחנו מסיימים מנחה לפני השקיעה.
האם נהוג לומר נפילת אפיים לאחר מנחה במקרה כזה?
תודה
כנ"ל לגבי כל ציבור שקבל ס"ת שאינו תואם למורשתם?
האם חובת הציבור מצטמצמת רק להשגת ס"ת לשם קריאה בציבור או גם החזקת ספריה תורנית לשם לימוד תורה?
האם יוצאים ידי חובת מצות עשה של כתיבת ס"ת אם נכתב שלא בהתאם למסורת אבותיו של הבעלים של הספר?
שלום מארי, בתור ש"ץ, כאשר אני מתפלל את תפילת חזרת הש"ץ, אני צריך ומחויב להמתין שיכלה ה"אמן" מפי קהל המתפללים לאחר כל ברכה, ורק אז להתחיל את הברכה הבאה?