«Аль ха-нисим» в Мусафе и Рош-ходеш в благословении гафтары
Когда один повод упоминается в молитве, вызванной другим
Раввин Эльяким Цадок разбирает Шабат 24а: от ханукального добавления в Мусафе до упоминания Рош-ходеша после гафтары.
Урок спрашивает, следует ли упоминать событие во всех молитвах дня или только в той, которую оно само обязывает читать. На примере гафтары объясняются разные обычаи упоминать Рош-ходеш в тексте и в заключении благословения.
Вопросы и ответы
Почему обсуждают «Аль ха-нисим» в Мусафе?
Мусаф читают из-за субботы или Рош-ходеша. Талмуд спрашивает, включают ли туда также ханукальное добавление.
Одинаков ли обычай для благословения гафтары?
В уроке сравнивают отсутствие упоминания, упоминание в тексте и упоминание также в заключении.
По уроку на иврите раввина Эльякима Цадока.
למה אומרים על הניסים במוסף?
אומרים על הניסים בתפילת מוסף של שבת או ראש חודש שחלים בחנוכה.
השבת או ראש החודש מחייבים את תפילת מוסף. מדוע מזכירים בה את חנוכה, שאין בו קרבן מוסף? בשבת כד ע״א, רב הונא ורב יהודה תולים את ההזכרה במה שמחייב את התפילה. רב נחמן ורבי יוחנן רואים במוסף חלק מתפילות היום. כשם שאומרים על הניסים בערבית, בשחרית ובמנחה, כך אומרים אותו במוסף.
מה מלמדת תפילת נעילה?
כשיום הכיפורים חל בשבת, מזכירים שבת גם בנעילה. יום הכיפורים הוא שמחייב את התפילה, אבל קדושת השבת חלה בכל תפילות היום. דברי רבי יהושע בן לוי מכריעים כך גם בשאלת חנוכה במוסף.
מדוע עדיין נחלקו על ברכות ההפטרה?
רב גידל אמר שבראש חודש שחל בשבת אין צורך להזכיר ראש חודש בברכות ההפטרה. חנוכה כבר נזכר בשלוש תפילותיו האחרות של היום, ואילו לראש חודש כשלעצמו אין הפטרה. רש״י קורא את הכרעת הגמרא ככוללת גם את דברי רב גידל, ולכן לשיטתו מזכירים את ראש חודש. בעלי התוספות משאירים את דברי רב גידל על כנם בגלל ההבדל בין התפילה להפטרה.
השולחן ערוך פוסק כדעת בעלי התוספות. בפסק מהרי״ץ מזכירים את ראש חודש באמצע הברכה ומותירים את החתימה בנוסח שבת. בסידורי רב עמרם גאון ורב סעדיה גאון ובתכלאלים עתיקים מצויה הזכרה גם בחתימה. גם כשנוסח הברכות נשאר כנוסח שבת, הקריאה עצמה יכולה לעסוק בראש חודש.
מה הייתה ההפטרה במנחת שבת?
כדי לבחון את דין מוסף, הגמרא משווה אותו למנהג להפטיר במנחת שבת החלה ביום טוב. רש״י מביא מן הגאונים שנהגו לקרוא בנביא במנחת שבת עד שגזרה בפרס הפסיקה את המנהג. רבנו תם מפרש שקראו בכתובים, כמנהג נהרדעא. הרב ראובן מרגליות מציע לראות במזמור ״אודה ה׳ בכל לבב״ שבמנחת שבת שריד למנהג הקריאה בכתובים. עשרת הפסוקים ומקומו של המזמור בסדר התפילה עומדים ביסוד ההצעה.
חכמי פרובינציה הציעו לגרוס בסוגיה ״יום הכיפורים״ במקום ״יום טוב״ כדי ליישב את הקושי. בעל המאור דוחה את ההגהה בעזרת תשובת רב האי גאון, המעידה שבפרס, במדי ובמקומות נוספים נהגו להפטיר במנחת שבת. הכרת המנהג הקדום מיישבת את לשון הסוגיה.
מסקנת הדברים
אומרים על הניסים במוסף של שבת או ראש חודש החלים בחנוכה, כשם שאומרים אותו בשאר תפילות היום. לגבי ברכות ההפטרה בשבת ראש חודש, השולחן ערוך פוסק שאין מזכירים ראש חודש, ומהרי״ץ פוסק שמזכירים אותו בגוף הברכה בחתימה של שבת.
מדוע אומרים על הניסים בתפילת מוסף בחנוכה?
אומרים על הניסים במוסף של שבת או ראש חודש החלים בחנוכה, אף שמוסף אינו בא מחמת חנוכה. מסקנת הסוגיה היא שחובת היום מחברת את תפילותיו: כשם שמזכירים את חנוכה בערבית, בשחרית ובמנחה, מזכירים אותו גם במוסף. הראיה היא מהזכרת שבת בנעילת יום הכיפורים שחל בשבת, אף שאין נעילה בשבת רגילה.
האם מזכירים ראש חודש בברכות ההפטרה כאשר הוא חל בשבת?
בשבת שחל בה ראש חודש, השולחן ערוך פוסק כדעת בעלי התוספות ואינו מצריך להזכיר ראש חודש בברכות ההפטרה. לפי מהרי״ץ, מזכירים אותו בגוף הברכה וחותמים בנוסח שבת. בסידורי רב עמרם ורב סעדיה גאון ובתכלאלים עתיקים מזכירים ראש חודש גם בחתימה. בכל אחד מן המנהגים אפשר לקרוא הפטרה העוסקת בראש חודש.
מה ההבדל בין הזכרת חנוכה במוסף להזכרת ראש חודש בהפטרה?
על הניסים נאמר בשלוש תפילותיו האחרות של יום החנוכה, ולכן יש בסיס להשוות אליהן את מוסף. בראש חודש, לעומת זאת, אין הפטרה עצמאית כלל. בעלי התוספות משמרים משום כך את ההבחנה ופוטרים מהזכרת ראש חודש בברכות ההפטרה; רש״י מבין שמסקנת הגמרא כוללת גם מקרה זה ומחייבת הזכרה מחמת היום.
כיצד נזכרת בגמרא הפטרה במנחת שבת אם איננו נוהגים כך?
רש״י מביא מתשובות הגאונים מנהג לקרוא בנביא במנחת שבת, שבטל בעקבות גזרה ולא חזר. רבנו תם מפרש שהסוגיה מתייחסת לקריאה בכתובים, כעין מנהג נהרדעא, ולא להפטרה בנביאים במובנה הרגיל. רב האי גאון מעיד על מנהגים חלוקים בין המקומות. אין להסיק מן המנהג המוכר לנו בלבד שלשון הסוגיה משובשת.
האם קושי בסוגיה מצדיק לשנות את נוסח הגמרא?
קושי הנובע מכך שמנהג קדום אינו מוכר לנו אינו מצדיק כשלעצמו שינוי נוסח. בעל המאור דחה את ההגהה שהחליפה יום טוב ביום הכיפורים בסוגיית ההפטרה במנחה, על יסוד עדות רב האי גאון על מקומות שהפטירו במנחת שבת. תחילה בודקים מסורות ומנהגים חלוקים; ייתכן שהם מיישבים את הנוסח הקיים.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
קדיש המושמע מקלטת בעצרת יום השואה, האם רשאים לענות אמן? היש צורך לעמוד?
מהם המבחנים הקובעים להיתר עניית אמן בשעה שנמצאים רחוק משליח הציבור?
היש לדמות שמיעת הקדיש ממכשיר שידור כלשהו לציבור בבית הכנסת הגדולה שבאלכסנדריה שענו אמן לאחר הנפת הסודר ע"י החזן?
לשיטת הנוהגים לעמוד בזמן אמירת הקדיש, האם דווקא כששומעים הקדיש ישירות ממי שיש לו "חיוב"?
ש"ץ
לק"י
שלום וברכה כבוד הרב רצון ערוסי שליט"א
ברצוני לדעת מהו שיכול לדעת רבינו הרמב"ם להיות ש"ץ ומהו שאינו יכול?
תודה רבה וה' יברך את כל מעשי ידיך.
קדיש, קדושה וברכו
בס"ד שלום לכבוד הרב!
ברצוני לשאול כך: אם אני מפסיד קדיש קדושה וברכו, אני צריך להגיד מדרשים מסוימים?
בתודה, יאיר.
מתי על הבעל להישאר עם הילדים ביום הכיפורים גם אם יפסיד תפילה בציבור?
לכבוד הרב. היה לנו דיון שלם על זה, וחשוב לנו, שהרב יכתוב דעתו, עם נימוקים, כי יש כאן ראיות לכאן ולכאן
חירש המסוגל לדבר, האם רשאים לצרפו למניין?
האם מצטרף למנין משום שהתפילה היא עבודה שבלב שאינה נגרעת בגלל חוסר היכולת שלו לשמוע?
האם חרש התוקע בשופר מוציא אחרים ידי חובת שמיעת שופר או שדינו כקטן או אשה שאין מוציאים אחרים י"ח?
היה אחד מהציבור ישן, האם רשאים לצרפו למניין?
האם מי שבירך אשר בחר בנו מכל העולם במקום מכל העמים צריך לחזור ולברך?
שלום לכבוד הרב,
האם מי שברך בשגגה בעת עלייתו לקרוא בספר תורה "אשר בחר בנו מכל העולם" (במקום "מכל העמים") חייב לחזור ולברך (במידה וכבר חתם, משום משנה ממטבע שקבעו חז"ל) או שאינו חוזר משום שלכאורה אין הבדל מהותי בתוכן הברכה בין "העולם" ל"עמים"?
עמידה
לעניין שליח צבור בתפלה האם הוא צריך לסיים בין הראשונים ב אנו מתפללים מנחה בצבור ויש אחד שרוצה להספיק ולומר תחנון לפני השקיעה ולא מחכה למניין וכשמגיע המניין אחרי שהוא התפלל הוא רוצה לעשות תפלה אחת ג לפי מנהג הבלאדי אם אומרים קדיש אחרי מזמור תהלים לפני ערבית
תפילה
שלום כבוד הרב,
1. האם במניין מצומצם (10 מתפללים בלבד), רשאי אדם נוסף, מלבד השליח ציבור, לומר קדיש במקביל לשליח ציבור (למשל אם שניהם באבלות תוך שנה), או שמא חייבים מינימום תשעה עונים אמן ולכן רק אחד יכול לומר?
2. במניין בו אני מתפלל (נוסח תימן - בלאדי) נהוג להתפלל מנחה וערבית סמוכות (פער של כ - 13 דקות בין תפילה לתפילה) ואין נוהגים לומר תחנון ועלינו לשבח לאחר תפילת המנחה, אלא 2 מזמורי תהילים וקדיש. ברצוני לדעת, מהו הטעם לאי אמירת עלינו לשבח לאחר מנחה?
תודה וכל טוב.