האם בנסיבות אלו יש להבחין בין דין נזק לדין גרמא בנזקין היות ואין וודאות שיגרם נזק?
כיצד מתמודדת תורת ישראל עם הדילמה של פטור בעה"ב מנזיקין לעומת התוצאה הטרגית של קטיעת יד הילד?
כשמדובר בתינוק שניזוק, האם ניתן להחיל על בעה"ב חיוב מדיני שומרים?
האם ישנה בתורת ישראל התנגדות ל"חופש הביטוי" והרי ההלכה מחייבת את המחאה מדין "לא תגורו"?
מהם המפגעים המוסריים, החינוכיים והחברתיים העולים עקב קידוש "זכות המחאה" בשיטת המשטר הדמוקרטי?
מהן, איפוא, דרכי המחאה המוצעות ע"י תורת ישראל עבור "צדק חברתי" וכיצד ניתן ליישמם בנסיבות של ימינו?
מהו גיל הקטנים ובאלו נסיבות ניתן לתבוע את הוריהם על נזק שגרמו לאותם עגלות?
הישנם דרכים לאכוף פסיקת דין על נכסים שבשימושם של הקטינים ע"מ לגבות מהם את סכומי הפיצויים?
קטינים שלא מחזיקים ברכוש כלשהו (אופניים, טל' נייד, מחשב וכיו"ב), כיצד ניתן לממש את פס"ד לגביית הפיצויים?
היש לטרמפיסט בנסיבות אלו מעמד של שואל אשר חייב באונסין מן הדין?
האם רשאי אורח לתבוע מארח נבל על שמנע ממנו זכות אכילה מהמאכלות והמשקאות שהוגשו לשולחן?
האם בנסיבות אלו יתחייב הטרמפיסט לפחות בדיני שמים מדין גרמא בנזיקין?
האם נקבע כעבריין על "בל תשחית" את מי שנצטווה לשרוף את הנותר מהקרבן שלא הצליח לאכלו?
מדוע לא חששו חכמי ישראל לבצקות בגודל חצאי הזיתים הדבוקים בקיר ולא קבעו שיש למכור אותם?
אלו בעיות הלכתיות מתעוררות למחמירים במכירת החמץ הבלוע בכלים לגויים?
היש לבדוק הנער אם הביא שתי שערות ע"מ לקבוע מעמדו כבוגר שניתן להגיש נגדו תביעת נזיקין?
האם בנזק מסוג זה נתייחס אליו כאדם שהזיק או נתייחס כנזק שנגרם ע"י ממונו שנחשב כגרמא בנזיקין וחייב רק בדיני שמיים?
לא הביא שתי שערות, האם ניתן לגלגל תביעת נזיקין בנסיבות אלו על ההורים?
מדוע משתמש הרמב"ם במונח נטילה גם למים אחרונים למרות שתכלית המים לסלק זוהמה מן הידים?
האם מנהג יהודי תימן ליטול מים אחרונים מכלי על ידי המסובים מעיד שכך צריך להיות מן הדין?
האם המוכר מלח סדומית יתחייב לשטוף ידיו במים דווקא מכלי למרות שלא סעד כלל?
היות ואין מדובר בנזק ממשי אלא חסימת מימוש זכייה בלבד, האם יתחייב לשלם רק את עלויות הכרטיס?
באלו נסיבות יתחייב הקורע את הכרטיס לשלם לבעלים את סכום הזכייה בהגרלה?
הניתן להשוות דין מי שמפסיד רווח עתידי לדין בעל השטר שנקרע המפסיד נכס ממשי?
מהם הזכויות והחובות של המעביד והעובד בנוגע להפסקת עבודה באמצע היום?
האם חשד למעילה בכספי הארגון יכולה להוות עילה מוצדקת לפטר העובד?
בנסיבות שהעובד החשוד סירב לצאת מתחומי העסק, מה דינו של המעביד אם חבל בו תוך כדי פינויו בכח?
כבוד הרב שלום רב, השאלה עוסקת באחריות עבוד כלפי מעביד. במשפט האזרחי בישראל אם עובד טעה או אף התרשל (למעט אולי רשתנות חמורה וקשה) ונגרם כתוצאה מכך נזק למעביד הרי שהמעביד איננו רשאי לקזז את הנזקים מהכספים והזכויות המגיעים לעובד. זוהי הוראהחד משמעית ואין עליה עוררין בדין הישראלי. שאלתי היא האם כך הם פני הדברים במשפט העברי? באופן כללי עוהבדות המקרה הן אלה: חברה גדולה שמעסיקה עובד בכיר בתפקיד ניהולי חייבת לעובד כספים. לטענתה, כיוון שנגרמו הפסדים לחברה בשל מספר החלטות ניהוליות הרי שהחברה זכאית כביכול לקזז את ההפסדים האלה או חלקם מהכספים שהחברה חייבת לשלם לעובד.
