הצומח והחי במשנת הרמב''ם

באילו נסיבות, לפי מרן השו"ע, לא יחולו בשבת גדרי צידת בעלי חיים ביתיים?

האם לצורך קביעת איסור צידה יש להבחין בין בעלי חיים מתורבתים לבין אלו שאינם מתורבתים?

האם ניתן לחלק בשיטת הרמב"ם באיסור צידה בשבת תוך הבחנה ברמת השליטה של האדם על בעלי החיים שברשותו?

לאחרונה נחשפתי למציאות של צער בעלי חיים בתעשיית המזון מעולם החי, בעיקר בענייני עופות, ונוכחתי לדעת שיש הרבה מאוד צער בעלי חיים בתעשיית האפרוחים. אם כן, האם יש לאסור לצרוך ביצים תעשייתיות, ולצרוך רק ביצים שבאו מפריה ורביה וגודלו בתנאים 'אורגניים'?

מהו יחסה של היהדות הנאמנה לניהול אורח חיים הכולל גידול כלבים?

האם ישנן נסיבות להקל בהוראה להיתר העיקור היות ואיסור עיקור הנקבה הוא מדרבנן? 

מהו מוסר השכל שהיהדות מלמדת אותנו בבואה לדון בשאלות מסוג זה?

האם צואת הכלב נחשבת כמכשול (בור) שנעשה ע"י בעל החיים ודינו יהיה שונה מבור שנעשה ע"י אדם?

היש הבדל בנזיקי ממון בין דין הבור שנחפר ברשות היחיד לבין דין הבור שנכרה ברשות הרבים?

הלכה היא שאין חופר הבור חייב בנזקי כלים, האם בנסיבות אלו יחוייב בנזקי כלים ואף שנזק זה נעשה בדרך גרמא?