תכנים לקריאה נוספת
קריאת שמע בעונתה
לרב שבוע טוב לפי מה שידוע לי זמן קריאת שמע בערבית מתחיל 17 דקות לאחר השקיעה האם זה נכון? אודה על תשובתך בהקדם בברכה שי
תפילה בנץ כנגד לימודים
ברוך ה' אני משתדל להתפלל בכל יום בנץ... באזור שאני גר בו אין בית כנסת שמתפללים בו יותר מאוחר... ואני חייב לצאת ללימודים בשעה רבע לשמונה... יוצא שאם אני רוצה להתפלל במניין, זה יהיה רק בבית כנסת הזה... כיום אני לומד מקצוע לפרנסתי ושמתי לב שהקימה מוקדם בבוקר מקשה עלי להתרכז אפילו בדברים פשוטים כי אני ממש בקושי ישן בגלל זה... האם במקרה כזה עלי לבטוח בה' שהכל יסתדר למרות זאת או שאני באמת צריך לקחת את הנושא לידיים ולהתפלל שחרית ביחידות כדי לישון קצת יותר רק לעת הלימודים..? כי זה ממש משפיע על היכולות שלי.. ואני ממש רוצה להצליח כדי שיהיה לי קל בהמשך החיים...
עלייה לתורה
לכבוד הרב שלום רב, אני לוי, אצלינו בבית כנסת אין כהן, ובעליות לתורה הולכים לפי סדר עלייה, מה שיוצא שהגבאי ניגש אלי ומעלה אותי ראשון, שני או מה שיוצא, רוב הפעמים אני מעיר לו שאסור לי לעלות אבל הוא לא מתייחס וממשיך בכך. אני ב"ה לומד בישיבה, השאלה שלי האם יש לי לסמוך על דברי הרמב"ם שפוסק שהגדול בחכמה קודם לקרות? (ח"ו אין פה עניין של יוהרה מצידי אלא אליבא דאמת בעוד שרובם אם לא כולם הם בעלי בתים) יורנו הרב דרכי ד' בכבוד רב
הנחת תפילין, קריאת שמע ותפילה במטוס
בס"ד לפני כמה שנים שמעתי שיעור מפי הרב ברדיו קול חי שבו נאמר שיש בעיה להניח תפילין, לקרוא קריאת שמע ולהתפלל במטוס (בגלל השירותים שבמטוס? צניעות) ולא הבנתי למה? והאם כשזמן הטיסה הוא בעלות השחר או אחרי הזריחה עדיף יותר להמנע (גם מתפילת שחרית), ולהניח תפילין רק אחרי הנחיתה?
בתודה,
אמירת עושה שלום במרומיו בסוף הקדיש
שמתי לב שהרבה מבני העדה "ש"ץ או בעלי חיוב" אומרים "עושה שלום במרומיו" בלחש" ולכן אי אפשר לענות אמן אחריהם. האם יש להם על מי שיסמוכו? ומה לעשות במצב כזה כדי לא לפספס עניית אמן?
האם מותר להעלות כהן לשלישי אחרי לוי, וכיצד נהג החזן במקרה המתואר?
אנו מתפללים בנוסח בלדי. יש כהנים לויים וישראלים בבית הכנסת. עליות כהן ולוי לא נמכרות, ומשלישי ואילך נמכרות. כהנים\לויים עולים מרביעי ואילך.
בשבת אחד המתפללים (ישראל) קנה עליית שלישי, והזמין כהן לעלות.
הגבאי הזמין את הכהן לעלות שלישי.
החזן (אני, השואל) שיודע שהמוזמן כהן, העיר שאין הכהן צריך\יכול לעלות. הכהן שהוזמן (וכבר קם ממקומו) חזר למקומו והגבאי הזמין את הישראל שקנה את העליה. הכהן ששב למקומו הוזמן לעלות עליית רביעי ועלה.
החזן (כותב שורות אלה, שפעל מתוך אינסטינקט) הרגיש שלא בנוח ולאחר הקדיש שאחר עליית שביעי, התנצל בפני הכהן, הישראל שהזמין אותו והציבור.
שאלות ועוד
1) האם ציבור שלא עומדים במודים דרבנן וכולם יושבים ראוי לגעור בהם כי הם נראים כופרים בקב"ה?
2) האם מי שאומר אלוהינו כאשר הוא אינו קורא פס' הוא נושא שם שמים לבטלה?
3) האם מותר להגיד אדני גם כשאני לא קורא פס' והאם אין בזה משום אזכרת השם לבטלה?
4) האם אבותינו בתימן היו אומרים אלוהים ואלוהינו חופשי ורק בארץ השתבשו כולם בגלל האשכנזים?
5) ברמב"ם בפתיחה למשנה תורה כתוב בשם יי אל עולם האם הרמב"ם התכווין שתגיד אדני וגם כל ברכה ברמב"ם כתוב ברוך אתה יי האם הרמב"ם התכווין שתגיד אדני ולא השם? (אני מתכווין לרמב"ם עם נוסחאות מארי קאפח של הוצאת ישיבת אור וישועה)
היש להעדיף בכל מקרה להתפלל מנחה לחש וחזרה כעיקר הדין?
האם ניתן ללמוד מתפילת המוסף של ראש השנה שאף בתקופות קדומות התפללו תפילה אחת?
הנוהגים להתפלל שלש ראשונות בקול ואילו שאר הברכות בלחש, האם רשאים לעקור תקנת חז"ל?
היש מקום בימינו לבטל תקנתו של הרמב"ם לתפילה אחת ולחזור לתפילת לחש וחזרה כעיקר הדין?
תפילה
לכת"ר בחוק לישראל של היום בהר יום ד' בהלכות הרמב"ם בסוף (תפלה פ"ד) "לפיכך הבא מן הדרך עיף או מצר אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו - אמרו חכמים ישהה שלושה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואחר כך יתפלל" יש לזה נפקא מינה גם לימינו? כמו אדם שחזר משהות ממושכת בחו"ל שהשעות הפוכות שם ויש לו ג'ט לג? ואז לא מתפלל עד שמתרגל לשעות? או שהרמב"ם וחכמים כיוונו אחרת? יסביר כת"ר מה הפשט הנכון של האיסור
תודה