תכנים לקריאה נוספת
ברכות ו א
רציתי לשאול אולי הרב יודע איך הרמב"ם מפרש את הקטע הזה?
יהודי יר"ש שהוזמן למסעדה כשרה במסגרת חברתית, האם רשאי לברך ברהמ"ז בהרהור?
האם נסיבות אלו נחשבות כמצב של בדיעבד שלפי הרמב"ם יצא ידי חובה אף אם רק הרהר בלבו?
מדוע מחייב הרמב"ם במצוות קרית שמע בשעת הדחק אין מספיק בהרהור בלב אלא נדרש שיחתך בשפתיו?
כיצד ינהג, איפוא, היהודי בנסיבות אלו כשהוזמן ע"י מעסיקיו הגויים או יהודים הרחוקים מיהדות?
אסיר שקבל חופשה מכלא של גויים לפי בחירתו או לשבת "זכור" או ליום פורים, מה יעדיף?
האם יעדיף חופשת שבת ע"מ שישמע קריאת פרשת "זכור" שחובתה מדאורייתא לפי פוסקים מסויימים?
היש לו להעדיף חופשה ליום פורים ע"מ לקיים מצוות קריאת מגילה שהינה חובת היחיד מתקנת נביאים?
היש להסתפק רק בקריאת פרשת "זכור" בציבור כדי לבטא את הקיום הנאות של מצוות התורה?
פ"ו מאכלות אסורות הל' י: חליטה במים רותחין
לק"י כ"א אלול תשפ"ד
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
בהל' י כתב רבנו "ומשליכו מיד לתוך מים רותחין אבל לא לפושרין". בהיות שכבר פירט רבנו "מים רותחין", למה הוסיף וכתב "אבל לא לפושרין"? והאם יש נפק"מ להלכה בלשון רבנו הכפולה לכאורה?
תכתב בספר החיים ובספר הזכרון
שמעיה אפל
היכן יניח החנוכיה, ליד פתח חצרו הפונה לרה"ר או ליד פתח ביתו הפונה לאזור שומם?
האם המצווה שנקבעה להניח החנוכיה בפתח ביתו דווקא או עדיף להניח בפתח חצירו כאשר מדובר בבית הפונה לחצר?
הרמב"ם פסק שהדר בעלייה יניח החנוכיה בחלון הסמוך לרשות הרבים, האם זה מצביע על העדפה גם לפתח הפונה לרה"ר?
מה עדיף, הנחת החנוכיה בחלון הסמוך לרה"ר או בהנחה בפתח הבית או פתח החצר שאינם פונים לרשות הרבים?
שאלה במשנת רבינו
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו.
כשכותב רבינו בפ' חמישי הלכה חמישית [לפי הדפוסים] "נשים שאמרו להן גוים...ואם לא נטמא את כלכן-יטמאו כלן,ואל ימסרו נפש אחת מישראל..."
ושאלתי היא בסדר כשאף אחת רוצה ללכת אליהם ולהציל את חברותיה יטמאו כולן אבל כשיש אחת המוכנה להקריב את עצמה למען חברותיה גם אז יטמאו כולן?
או שהיא תלך מרצונה ואף אחת לא תשלח אותה.גם אז כל חברותיה תלכנה עמה להיטמא?
[שאלתי רק לדעת את אמת ההלכה ולא למקרה שקרה לי ב"ה]תודה רבה ויהי רצון שה' יהיה בעזרך בבניין המכון הנפלא הזה,אכי"ר.
המצפה לישועה