לק"י שלום כבוד הרב 1. הנני בונה בית חדש רציתי לדעת הלכה למעשה איפה צריך להשאיר אמה על אמה לזכר חורבן הבית המקדש 2. מהו גודל אמה על אמה 3. האים יש מניעה לשים חתיכת זכוכית על החלק הלא מסויד עם כיתוב " אם אשכחך ירושלים תשכך ימיני"
מדוע מחלק מרן השו"ע בדין המברך ברהמ"ז בטעות על שתיית יין יצא י"ח ואילו בדין הטועה בברכה לאחר אכילת דייסה לא יצא י"ח?
היש לדון מקרה זה כדין דברים הבאים בתוך הסעודה שאינם מחמת הסעודה שחייבים בברכה אחרונה רק אם נאכל לאחר הסעודה?
היות ושאלת הברכה בטעות לא נידונה בתלמוד ולא נפסקה ע"י רבינו הרמב"ם, כיצד איפוא יש להכריע בשאלה זו?
האם כיוון המכשיר ביו"ט כאשר הלהבה דולקת מותרת משום שנחשבת גרמא או אסורה משום קירוב כיבוי?
מלאכת כיבוי, האם מותרת ביו"ט משום אוכל נפש או שסיבה זו אינה רלוונטית ואסורה בכל מקרה?
היש לחשוש בהנמכת הלהבה משום איסור כיבוי כמו המסיר שמן מן הנר או שמדובר בהקטנת קצב זרימת הגז?
איני יודע אם כאן המקום לשאול ששאלתי אינה הלכה למעשה באופן מיידי אלא שאלה שהתעוררה תוך כדי לימוד
אך לצערי אין לי עם מי לברר
במהלך לימוד מאכלות אסורות התקשיתי בהבנת הלכה מסויימת
פרק ה הלכה י"א
"עובר שהוציא ידו או רגלו נאסר אותו אבר לעולם בין שחתכו קודם שתשחט אמו בין שחתכו אחר שנשחטה אמו . ואפילו החזיר אותו אבר למעי אימו ואחר כך נשחטה או נולד הולד וחיה כמה שנים הרי אותו האבר אסור משום טריפה. "
אינני מבין הלכה זו ובאיזה מקרה מדובר
השיעור הוא חלק מסדרת שיעורי השקפה בין הכוזרי לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס למושג קדושה במובנו ההלכתי ופחות כמושג רוחני.
לעומתו ריה"ל מתייחס לקדושתה העצמית של הארץ כמושג רוחני ובלשונו הפיוטית מתייחס אל הארץ כאישיות.
בשיעור נלמד חלקים מפיוטו המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך"
