האם מותר בשבת להשתמש במים חמים מברזים המחוברים להסקה מרכזית?

שואל האם מותר להשתמש במים חמים מברזים אשר יש מחוברים לעסקה מרכזית והתשובה הדבר פשוט שאם פותחים את המים הצוננים אזי מים צוננים נכנסים לתוך ה מים החמים בועיל במים החמים רותחים יוצא שהמים הרותחים בעצם מחממים את המים הצוננים שבאו ומגע איתם והרי בדין בישול אין הבדל בין אם מרתיחים ב כלי ראשון או על גבי האש כי האש מבשלת וגם כלי ראשון מבשל חיוב ובישול גם אם אדם בשל בכלי ראשון שאנחנו על גבי האש חייב מדין מבשל ולכן צריכים להיזהר כל הללו שמורידים סיר מאוד מאוד רותח ביום שבת מעל גבי האש ואם שמים בתוך חסיר הזה דברים שבלתי מבושרים והם מתבשלים מעוצמת החומש בכלי ראשון למשל אם שוברים ביצה בלתי מבושלת לחלוטין ושמים בסיר הזה היא מיד מתבשלת מעוצמת החום שיש בכלי ראשון אף על פי שאינו על גבי האש ויש בזה חיוב בישול ולכן לכאורה גם כן בזמן שהמים חודרים, המים הצונים חודרים למים שהם חמים בכלי ראשון, אף על פי שאיןם על גבי האש, לכאורה יש בזה חיוב. כל שכן הם אותם מים רותחים, נמצאים על גביא אש או יותר נכון מחוברים לעסקה המרכזית ועוד משוב אל הקטע הזה. אלה לפני כן נרענן את זכרוננו במה שאנחנו למדנו אתמול שחימום מים שונה מבישול מאכלים שבישול מאכלים הבישול מכשיר אותם לאכילה יש בהבישול מרכך דבר קשה ויש הבישול מקשה דבר רך מקשיח אותו בין כך ובין כך המחנה המשותף הוא שהוא מכשיר אותם לאכילה ולכן המבשל ביום שבת בין על גבי האש בין בכלי ראשון אם בשל כגרוגרת אזי כבר עובר על איסור תורה וחייב לוחם לגבי מים אמרנו שהמים הם הרי ניתנים לשתייה גם בלי חימום. אין החימום מכשיר אותם לשתייה. והרי יש הלכה שכל המבשל, דבר שאיננו צריך בישול, פטור אבל אסור. ואם כן גם המחמם מים לשתייה פטור אבל אסור כי איננו זקוק, לא אותו חמום. ומשום כך אמרנו שמורי חידש וחידוש נכון הוא שהחיוב בחימום מים הוא דווקא אם מחמים מים לרחצה שאז רבנו מביא שיעור ואומר כדי לרחוץ איבר קטן כי המחמם מים לרחצה בלעדי החימום לא יוכלו להתרחץ בעל ידי החימום הם יכולים להתרחץ אלא שאז מורי אומר אם מחממים לרחצה כבר אין זה צריך להגיע לדרגה של רתיחה הוא אומר אפילו לך לכדי שהיד צולדת בו, אלא אפילו לכדי הפשרה. לכדי הפשרה כבר יש בזה איסור הועיל ומה עם צוננים שהופשרו ראויים לרחצה. תכף נראה אם השיעור הזה הוא ברור ופשוט, אבל כך מורי אומר. לאור זה, לכאורה יקשה עלינו מה שכתב בפרק שלישי. רבנו מה שכתב רבנו בפרק שלישי מהלכות שבת בהלכה ד' זה הלכה שאומרת שמניחין כדרה על גבי האש או בשר בתנור או על גבי גחלים כלומר מערב שבת והן מתבשלים והולכים כל השבת כולה אומר רבנו כיצד תבשיל שלא בשל כל צורקו וחמין שלא הוחמו כל צרקם או תבשיל שבשל כל צורכו וכל זמן שמצתמק הוא יפה לו. אין משהין אותו על גבי האש בשבת אף על פי שהוא נחמה בעוד יום. גזירה שמה יחטא בגחלין כדי להשלים בשולו או כדי לצמקו. נעזוב כעת ברגע זה את המציאות של הפלטה שהיא מציאות אחרת ממה שההלכה כאן עוסקת בה. אבל דבר אחד רבנו אומר שמתי מותר לנו לשים בתנור תבשיל? זה תבשיל שכבר בשל כל צורכו. יש אומרים שליש בשולו, יש אומרים מחצית בשולו. ואז כבר אין את המעורבות של האדם, חשש מעורבות של האדם ביום שבת שמה יחטה בגחלים. כי בכל זאת התבשל כל צורכו. הוא רק מתבשלו. אבל א אם לא התבשל כל צורקו נניח. הוא שם את זה לפני כניסת השבת שעדיין לא תבשר כל צורקו. קיים חשש שמה ביום שבת בליל שבת יתערב ויחטא בגחלים וזה איסור המערה וזה איסור תורה וגזרה שאין לשים תבשיל שנבשל כל צורכו באותה הלכה רבנו מזכיר חמין שלו חמו כל צורקם איזה חמים אלו אם נאמר מה עם חמים הרי איך גזרו חכמים גזרה לחמין הללו אם הם לשתייה הרי כל החימום הוא רק מדרבנן כלום חכמים גזרו גזירה לגזירה אלא אם כן נאמר חד הגזירה היא והרחיקו בדומה יכול להיות מאוד יכול להיות ואם נאמר שמדובר כאן בחמים שהם לרחצה אז היי מה זה נקרא שלא חמו כל סורקן אם לפי מורי מדובר אך ורק עד הפשרה באמת יכול להיות שמדובר בחמים שהם רב תכליטיים מה עם חמים שאם ירצה לשתות ישתה. אם ירצה לרחות פם פניו ידיו רגליו כגון שזה בחורף והוא מתקשה ללחוץ במים צוננים את פניו ידיו רגליו שזה מותר בשבת להבדיל מכל הגוף שאסור מים שהוא חמו באור ביום שבת אזזה משום גזרת מחלחצאות אז הדבר הזה מותר אבל בתנאי שהמים החמים כבר הוחמו כל צורקן מה זהחמו כל צורקן כנראה כדאי אפשר כי אחרת יהיה קשה מאוד להבין את ההלכה הזו. כך יוצא שנראה שבאמת מדובר בחמין שלא חמו בחמין שהם יכול להיות שמשמשים למים חמים לשייה ויכול להיות לרחצה ולכן הכניסו אותה בתוך אותה גזירה גדולה שידאג לפחות שיגיעו לדרגה של הפשרה כדי שיוכל להמשיך להשאיר אותם על גבי האש ביום שבת בלי לחשוש גזרת שמה יחטא ועדיין אנחנו צריכים לתאם את דברי רבנו את דברי מורי עם פרק כב מהלכות שבת הלכה ד' שם נאמר מביא אדם קיתון של מים ומניחו כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא כדי שתפוק צינתם אבל כנגד המדורה לא על גבי המדורה אלא כנגד המדורה והתראו וכן ולזכור על גבי המדורה זה גם כשהוא נמצא המדורה למטה והתנור למעלה והוא שם את זה למעלה ולא יועיל אם מכסה את זה בפח או לא מכסה את זה בפח זה נקרא על גבי המדורה אבל כנגד המדורה זה מנצד וכן מניח פח של שמן כנגד המדורה כדי שאי אפשר לא שיהיה חם וסך אדם ידו במים או בשמן ומחמם המדורה והוא שלא יחמו המים על ידו עד שתהה קרסו של תינוק נכבד בהם ומחמם בגד ומניחו על גבי מאב בשבת. כאן רבנו קובע דרגה של חימום מים והוא שלא יחמו המים שעל ידו עד שתהה קרסו של תינו את תינוק לכבד בהם. משמע שזה יותר מאשר אפשר כי לכאורה השיעור הזה הוא הריס גורם לקרסו של תינוק נחמד בהם אלא אם כן נאמר שבגלל שכרסו של תינוק היא רכו ענוגה שכבר בדרכה של הפשרה יכולה לגרום לכך שבאמת הקרסו של תינוק נכבד בהם וזה מהלך שמורי מכוון אותו אבל בהלכה הבאה נאמר עוד עם בקשר מרחץ שהיא מלאה מים חמים אין נותנים לה מים צונן שהרי מחממן הרבה וכן לא ייתן לתוכה פח של שמן מפני שהוא כמבשלו אבל נותן הוא מים חמים לתוך עם של צונן אומר מורי נראה לי כי ממה שהוסיף רבנו של מרחץ דלתה במקורות משמע דסביר עלי שכל דין זה אינו אלא מגזירת מרחץ אומסיק המגיד משנה ולא מפני שהוא מבשל את המים שאין המים צריך עצחים בישול והחמירו בו חז"ל הועיל בדרך בני אדם להרתיחו אמרו שהמחממו חייב לש מבשל ודווקא על האש ככל יתר מה שנאמר לאל פרק ט הלכה א' הוראה שם מערה ג וכאן שאינו על האש אלא באמבת אף שהוא כלי ראשון אוכדלקמן אין בדבר שום לטה של בישול לפי כך נזהר רבנו וכתב שהרי מחממן הרבה פירוש ויש בהם בשום גזירת מרחץ אוש לא לחלק בגזירה החילו גזירה זו גם במחם לא לתן מים צונן על החם ושוב אותו הטעם שמחמן הרבה ולא משומלט על דבשול ונסביר יסוד חשוב זה נסיים אומר מורי אם אדם לוקח מים רותחים בכלי והוציא אותם על גבי כלי ראשון גמרנו הוא לא אמור להחזיר אותם משם עכשיו הוא שופך מים קרים לתוך המים הרותחים ברור שהמים הקרים הועיל והם מועטים והמים הרותחים הם בכמות גדולה. ברור שהמים המים האלה מתחממים. כן? איני יודע אם הם מגיעים דרגה של הרטחה אבל בוודאי ודאי שמתחמים בגלל המים הרותחים שנמצאים ב איך קוראים? בכלי הראשון. אבל מורי אומר כך שרק אם אני לוקח כלי ראשון ושם בעמבטה והוא מנותק מן האש אז גזרו לשפוך מים צונאים לתוך בגלל גזרת מרחצאות. אבל אם אני לא בעמ אם אני לוקח כלי ראשון על גבי האש ושם אותו על גבי השולחן, כי אני רוצה עכשיו למזוג לי כ** תה, למזוג לי כ** קפה בזמן שאני אוכל ביום שבת. ואני עכשיו רוצה לצנן את המים האלה קצת על זה שאני שופך קצת מים מים צוננים או רוצה להרבות בהם כדי שיהיה מספיק לאנשים. אף שאני לא רוצה לג לצנן אותם ושמיים צוננים לתוכם. אומר מורי, מותר. מותר אף שזה כלי ראשון כי זה לא מדובר באוכל. אוכל אסור לשים אותו בכלי ראשון שאין לו על גבי האש. כי זה מבשל וזה חיוב מן התורה. אבל חימום מים איננו בשול. ואם זה לצורך שתייה הרי כל עצמה זה רק פטור אבל אסור. ולכן כל שאינו על גבי האש אין מקום לגזירה. ורק בעם בט שם גזירת מלחץ. צאות אסרו ולכן יוצא איפה מלבד שנתחדש לנו שמותר לקחת קומקום מעל גבי האש ביום שבת מעל גבי הפלטה וזה רותח לשים על גבי השולחן ביותר כבר לא נחזיר אותו על גבי הפלטה מותר לנו לשים מים שונאים לפי מורי על המים האלה למרות שזה כראשון בשונה ממאכל זה דין אחד שהרווחנו היום ודין שני רבותיי שביחס לשימוש במים במלון או בבתים שהם מחוברים לעסקה מרכזית. הא' ניתן לאסור לפתוח את המים הצוניים בגלל שהם באים מגע עם המים הרותחים. כי המים הרותחים הללו מחוברים למקור החימום שממשיך להיות חם. זה העסקה מרכזית. ואז זה אסור כי זה נמצא על גבי האש וזה בזה אסור. אלא אפילו אם יש לנו מים חמים שהחבנו אותם בדוד בדוד חשמלי בלפני כניסת השבת וקיבינו את הדוד החשמלי עכשיו זה כבר אין אש וביום שבת אני בליל שבת אני רוצה להתרחץ ואז המים הצלנים נכנסים לתוך המים הרותחים שנמצאים בדוד החשמלי שכאמור כבר דאגנו לנתקו ממקור האש האיסור הוא איננו תורה אומר רבנו אומר מורי אלא האיסור הוא מדרבנן גזירה משום גזירת מרחצאות ולא יותר גם אם הוא ירחץ פניו יד רגליו את כל הגוף הגזרה משום איסור מרחצאות אבל אם אני לוקח את זה בברז בברז מים כאלה אני פותח מים צוים בשביל להשתמש לשתייה לצורך שתייה הדבר הזה מותר כיוון שהוא מנותק כבר מהחשמל לא כמו בהסקה המרכזית בהסקה המרכזית לעולם יהיה אסור אלא הועיל והוא נותק מהחשמל והועיל וזה לא עם בטה הועיל בזה לצורך אכילה ושתייה בזה לא גזרו ומותר רבי חנן